Posts tagged ‘קוקה קולה’

ביספינול A – אויב הציבור הבא

BPA / ביספינול A, הוא חומר כימי המשמש בתעשיית הפלסטיק, לייצור פלסטיק קשיח ושקוף (פוליקרבונט), ולציפוי פנימי של פחיות מזון ומשקה.   

על פי מחקרים, החומר חשוד בשיבוש המערכת ההורמונאלית. כאשר החשש העיקרי הוא פגיעה בעוברים, תינוקות וילדים.
הקהילה האירופית אסרה ייצור, יבוא ושיווק של בקבוקי תינוקות המכילים BPA בשנה שעברה. וייצור כלי איחסון המכילים את החומר נאסר ב- 2001.
בסין, החל מספטמבר השנה (2011) תהיה אסורה מכירת בקבוקי תינוקות המכילים BPA. העונש למפירי החוק הנ"ל יהיה … מוות.
מה בארץ? בארץ, אין איסור על שימוש ב- BPA במוצרי מזון ומשקה, אך ישנן תקנות לגבי השימוש בו. לגבי מוצרי תינוקות, משרד הבריאות המליץ בתחילת השנה,
על פי עקרון הזהירות המונעת, לא לעשות שימוש בבקבוקים העלולים להכיל BPA.

במקביל למחקר בנושא, ישנה דרישה הולכת וגוברת מצד הצרכנים להפחתת השימוש ב- BPA.
בתגובה לדרישת הצרכנים, רשת הקמעונאות קרוגר, הודיעה כי תפסיק בהקדם האפשרי את השימוש ב- BPA בציפוי פנימי של פחיות מוצריה. החברה מייצרת ומוכרת כ- 11,000 פריטי מותג פרטי. קרוגר הודתה בכך ש-BPA נתפס בעיני הצרכנים ככימיקל מסוכן ולכן היא פועלת כדי להקטין את החשיפה אליו.
לפני כחודש הוצע בשבדיה לחייב חברות המייצרות מזון ואריזות להציג תוכנית כיצד הן מתכוונות להפחית את השימוש ב- BPA בציפוי הפנימי של פחיות. הדבר נמצא בדיון והחלטה בנושא תתקבל בשנה הבאה.
כרבע מבעלי המניות בקוקה קולה קראו לחברה להגיש דו"ח בו תפרט החברה כיצד היא מתכוונת להגיב בעניין ה- BPA והעניין הציבורי הגובר.
ה- NAMPA, איגוד יצרני אריזות המתכת בצפון אמריקה, מכיר בכך שיש צורך במציאת תחליף ל- BPA, אך עם זאת מציין שיתכן והתחליף ימצא רק בעוד מספר שנים.

אמנם המחקר לא מוכיח באופן חד משמעי ש- BPA גורם לנזק בריאותי לבני אדם (המחקר נעשה על בע"ח), אך ישנן המלצות למכביר להימנע משימוש במוצרים המכילים אותו. כמו כן, ישנה דרישה הולכת וגוברת מצד הצרכנים להקטנת השימוש בחומר.
יעשו בחכמה חברות יצרניות ומשווקות אריזות ומוצרי מזון, באם ילמדו את הנושא ויערכו ליום בו החומר ייאסר לשימוש.

מקור: FoodProduction

01/06/2011 at 9:46 am כתיבת תגובה

פחיות במהדורה מוגבלת לכבוד 125 שנה לקוקה קולה

לכבוד חגיגות 125 השנה לקיומה, חברה קוקה קולה לאמן בריטי והשיקה פחיות ייחודיות במהדורה מוגבלת.

נחמד מאד !!!

מקור: designperday

22/05/2011 at 1:56 pm כתיבת תגובה

What's your Carbon Footprint?

Carbon Footprint הוא מדד גזי החממה הנוצרים בחיי היום יום שלנו, עקב שימוש ביתי ותעשייתי (ייצור חשמל, חימום, תחבורה וכו' וכו'). זהו בעצם מדד המצביע על רמת השפעת הפעילות הנ"ל על הסביבה.
ה- Carbon Footprint נמדד ביחידות טון או ק"ג, ומהווה סכום שני הפקטורים הבאים:
Primary Footprint – מדד פליטה ישירה של CO2, הנובע מצריכת אנרגיה ביתית ושימוש בתחבורה.
Secondary Footprint – מדד פליטה עקיפה של CO2, הנובע ממחזור החיים של המוצרים בהם אנו עושים שימוש. המדד מתייחס בעיקר לייצור. ובפשטות, ככל שאנו מייצרים יותר מוצרים וקונים מהם יותר, אנחנו בעצם מגדילים את פליטת ה- CO2.
לעיתים קרובות ה- Carbon Footprint בא לידי ביטוי בכמות פליטת פחמן דו-חמצני.

חברות רבות החלו לפרסם את רמת ה- Carbon Footprint שמוצריהן פולטים.
קוקה קולה בריטניה פרסמה דו"ח מקוון (ניתן להורידו גם בגרסה כתובה), המציג את פעילותה ואחריותה כלפי הסביבה: שימוש במים, אנרגיה, אריזה ומחזור, שרשרת אספקה וכד'. בין השאר החברה מאפשרת את איתור המקום המדויק ממנו הגיע הקוקה קולה שהצרכן שתה. על הצרכן לבחור את סוג המשקה, סוג האריזה (פחית, בקבוק פלסטיק/זכוכית), אותיות הקוד המופיעות על גבי הבקבוק/פחית והוא מייד ידע מאיזה מפעל הגיע הקולה שהוא שתה, כמה המפעל מייצר ומה ה- Carbon Footprint של המשקה.

image

חברת השכרת הרכב הצרפתית Europcar מציגה את רמת פליטת הפחמן הדו-חמצני של הרכבים שהיא מציעה להשכרה. כך שלקוחותיה יכולים לבחור רכב בהתאם לרמת פליטת הפחמן הדו-חמצני שלו.

המסעדה האוסטרלית, Otarian, מציינת בתפריטה כמה פחמן דו- חמצני נחסך מכדו"א במנות שהיא מציעה.

ואני תוהה כמה צרכנים באמת שמים לב לנתוני ה- Carbon Footprint שחברות מפרסמות? כמה מהם יודעים מה הרמה הידידותית לסביבה ומה הרמה הפחות ידידותית (אם בכלל יש כזו)? או שפשוט דיי להם בכך שהחברה פרסמה את הנתון, שכן הדבר מלמד על כך שהיא מודעת לעניין איכות הסביבה?
האם עצם העובדה שחברה מפרסמת את הנתון הנ"ל מלמד על כך שהיא אכן פעילה למען איכות הסביבה או שמא מדובר במהלך שיווקי בלבד?

17/06/2010 at 7:46 am כתיבת תגובה

לקט מחקרים – ויטמין D, הפחתת מליחות ומתיקות, ילדים ופירות

לקט מחקרים מהתקופה האחרונה בתעשיית המזון:

וויטמין D
מחקר שנערך באוניברסיטת בוסטון, במימון ה- NIH וחברת קוקה קולה, מצא שמיץ תפוזים מועשר בוויטמין D, משפיע על גוף האדם בצורה דומה מאד להשפעת צריכת הוויטמין באמצעות קפסולות.
וויטמין D3 מופק מצמחים, כאשר הגוף ניזון ממנו ע"י אכילה.
וויטמין D2 מיוצר בגוף האדם, באמצעות חשיפת העור לשמש (קרני UVB). רמת החשיפה לשמש במדינות הצפוניות קטנה מאד במהלך חודשי החורף, עד כדי כך שגופם אינו מייצר וויטמין D כלל. במצב כזה, וויטמין D כתוסף מזון היא הדרך לספק לגופם את הוויטמין.
לטענת החוקרים, נעשה כבר שימוש במיץ תפוזים מועשר בוויטמין D בשילוב סידן. אך לא היה ברור האם תוספת הוויטמין לגוף היתה בשל השילוב עם התפוז או מהתוסף עצמו בלבד.
כאמור מהמחקר עולה כי מיץ תפוזים מועשר בוויטמין D וצריכת הוויטמין באמצעות קפסולות, משפיעים על הגוף בצורה דומה.

הפחתת מלח וסוכר ממוצרי מזון ללא פגיעה בטעמם
הפחתת מלח וסוכר ממוצרי מזון ללא פגיעה בטעמם, הוא אתגר משמעותי מאד בתעשיית המזון.
מחקר שנעשה ע"י יוניליוור מצא כי שימוש בבועות אוויר כמילוי לחומרים נוזליים, עשוי לסייע בהפחתת כמות המלח והסוכר במוצרי מזון.
נמצא כי תוספת בועות אוויר לג'ל על בסיס מים, מגדילה את תחושת המליחות והמתיקות אצל הטועם.
ג'ל על בסיס מים מיוצר ע"י ערבוב אשלגן כלורי וסוכרוז או נתרן כלוריד במים. ואח"כ הפיכתו לג'ל ע"י שימוש ב- xanthan gum, agar וחלבון מי גבינה מבודד.
אחד הקשיים בשימוש במילוי בועות האוויר, הוא העובדה שהן צריכות להיות יציבות במהלך הייצור. טכניקות ייצור קצף מייצב, כנראה שיפתרו את הבעיה בעתיד.

ילדים אוהבים פירות בתצוגה אטרקטיבית
מחקר שנעשה בבלגיה ובהולנד מטעם אוניברסיטת Maastricht, גילה שילדים צורכים כמות כפולה של פרי, כשזו מוגשת להם בצורה אטרקטיבית ויזואלית.
מזה תקופה ארוכה שתעשיית המזון שואפת לייצר מזון לילדים שיהיה מושך ואטרקטיבי, אך גם בריא. המחקר בדק את נכונות הילדים (בני 4-7) לאכול פירות ומצא כי הם היו מוכנים לאכול מנת פרי כפולה, כשהיא הוגשה להם בצורה אטרקטיבית ויזואלית ולא בצורה הטבעית. עם זאת, כאשר המנה הוגשה להם מספר פעמים באותה הצורה, הם איבדו את העניין בה.
כך שעל הורים, בה"ס ויצרני מזון, המעוניינים לגרום לילדים
לאכול יותר פרי, להבין שעליהם לגרות את הילדים כל הזמן
באמצעות צורות הגשה חדשות וחדשניות .

12/05/2010 at 3:37 pm כתיבת תגובה

פפסי, קוקה קולה וד"ר פפר בפרסומת יחדיו? היתכן?

לאחרונה הוגשו הצעות במספר מדינות בארה"ב, להטלת מס על משקאות קלים בהתאם לכמות הסוכר המצויה בהם. בניו יורק הוצע שהמס יהיה סנט עבור כל ounce סוכר במשקה. בפילדלפיה הוצע שהמס יהיה 2 סנט עבור כל ounce סוכר במשקה.
(1 ounce= כ- 28 גר').
במקביל, ענקיות המשקאות הקלים, קוקה קולה, פפסיקו וד"ר פפר סנאפל, התאחדו ויצאו בקמפיין המקדם את יוזמתם להוצאת המשקאות הקלים מבה"ס.
במסגרת הקמפיין החברות יצאו במודעה ופרסומת בהן נראים נציגי החברות מרחיקים משקאות קלים מבה"ס.
bevcos030910big

האם תזמון הקמפיין קשור למתקפה בה שרויה תעשיית המשקאות הקלים בארה"ב?
בהתאחדות המשקאות האמריקאית מקווים כי הקמפיין יזקוף נקודות לזכות חברות המשקאות וכי ההצעות למס החדש לא תתקבלנה.
לטענתם לקמפיין הנ"ל וליוזמת "Clear on calories", תהיה השפעה משמעותית יותר במלחמה בהשמנת היתר בקרב ילדים, מאשר למס המדובר.
"Clear on calories" היא יוזמה בה מספר הקלוריות במשקה מצוין בחלקו הקדמי של בקבוק המשקה ועל גבי מכונות השתייה.

טרנד הבריאות כבר מזמן הפסיק להיות טרנד בלבד, והפך לדרך חיים שצרכנים מבקשים לעצמם וארגונים פועלים על מנת להביאה לנחלת הכלל, ובכלל זה גם לילדים.
וכמאמר הפתגם הידוע: If you can't beat them, Join them
חברות המשקאות כנראה שבחרו לשתף פעולה ולהצטרף למלחמה בהשמנת היתר, במקום להתגונן מפני ההתקפות נגדן ונגד מוצריהן. ואולי זה מה שאכן יגרום לכך שהן תקבלנה הקלה בהקשר של המס המדובר. אסטרטגיה חכמה.

העניין הוא שנראה שהשפעת מותגים מתחילה עוד הרבה לפני גיל בה"ס.
מחקר שפורסם לאחרונה ע"י אוניברסיטת וויסקונסין ואוניברסיטת מישיגן מערער על ההנחה שילדים מושפעים ע"י מותגים רק מגיל 8 ומעלה. נמצא כי ילדים בגיל טרום-גן כבר מפתחים תפיסות לגבי מותגים. ילדים בגילאים 3-5, שהשתתפו במחקר, תפסו מזון מהיר כ "כיף וטעים", ומותגי קולה כ"כיף" – "הבועות הן כיף", "הרבה אנשים שותים אותם".
יכול להיות שהוצאת משקאות קלים מבה"ס נעשית בשלב מאוחר מדי?

16/03/2010 at 2:12 pm 6 תגובות


רשומות אחרונות

ארכיון

יולי 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031