Posts tagged ‘פפסי’

פפסי, קוקה קולה וד"ר פפר בפרסומת יחדיו? היתכן?

לאחרונה הוגשו הצעות במספר מדינות בארה"ב, להטלת מס על משקאות קלים בהתאם לכמות הסוכר המצויה בהם. בניו יורק הוצע שהמס יהיה סנט עבור כל ounce סוכר במשקה. בפילדלפיה הוצע שהמס יהיה 2 סנט עבור כל ounce סוכר במשקה.
(1 ounce= כ- 28 גר').
במקביל, ענקיות המשקאות הקלים, קוקה קולה, פפסיקו וד"ר פפר סנאפל, התאחדו ויצאו בקמפיין המקדם את יוזמתם להוצאת המשקאות הקלים מבה"ס.
במסגרת הקמפיין החברות יצאו במודעה ופרסומת בהן נראים נציגי החברות מרחיקים משקאות קלים מבה"ס.
bevcos030910big

האם תזמון הקמפיין קשור למתקפה בה שרויה תעשיית המשקאות הקלים בארה"ב?
בהתאחדות המשקאות האמריקאית מקווים כי הקמפיין יזקוף נקודות לזכות חברות המשקאות וכי ההצעות למס החדש לא תתקבלנה.
לטענתם לקמפיין הנ"ל וליוזמת "Clear on calories", תהיה השפעה משמעותית יותר במלחמה בהשמנת היתר בקרב ילדים, מאשר למס המדובר.
"Clear on calories" היא יוזמה בה מספר הקלוריות במשקה מצוין בחלקו הקדמי של בקבוק המשקה ועל גבי מכונות השתייה.

טרנד הבריאות כבר מזמן הפסיק להיות טרנד בלבד, והפך לדרך חיים שצרכנים מבקשים לעצמם וארגונים פועלים על מנת להביאה לנחלת הכלל, ובכלל זה גם לילדים.
וכמאמר הפתגם הידוע: If you can't beat them, Join them
חברות המשקאות כנראה שבחרו לשתף פעולה ולהצטרף למלחמה בהשמנת היתר, במקום להתגונן מפני ההתקפות נגדן ונגד מוצריהן. ואולי זה מה שאכן יגרום לכך שהן תקבלנה הקלה בהקשר של המס המדובר. אסטרטגיה חכמה.

העניין הוא שנראה שהשפעת מותגים מתחילה עוד הרבה לפני גיל בה"ס.
מחקר שפורסם לאחרונה ע"י אוניברסיטת וויסקונסין ואוניברסיטת מישיגן מערער על ההנחה שילדים מושפעים ע"י מותגים רק מגיל 8 ומעלה. נמצא כי ילדים בגיל טרום-גן כבר מפתחים תפיסות לגבי מותגים. ילדים בגילאים 3-5, שהשתתפו במחקר, תפסו מזון מהיר כ "כיף וטעים", ומותגי קולה כ"כיף" – "הבועות הן כיף", "הרבה אנשים שותים אותם".
יכול להיות שהוצאת משקאות קלים מבה"ס נעשית בשלב מאוחר מדי?

מודעות פרסומת

16/03/2010 at 2:12 pm 6 תגובות

שיווק 2009

לפני כשבוע הייתי בכנס שיווק 2009, שארגנו פרומרקט ודה מרקר.

לב הכנס , לדעתי, היתה הרצאתו של מרטין לינדסטרום, שהיתה מעולה

מכל הבחינות.

למי שלא היה בכנס וגם למי שהיה, כמה נקודות מההרצאה שלו:

(קצת ארוך אבל מעניין)

אנחנו לא רציונאלים

אנחנו חושבים ורוצים להאמין, שאנחנו מקבלים החלטות באופן רציונאלי,

אבל אנחנו ממש לא. 85% מההחלטות שלנו, מתקבלות באופן לא

רציונאלי. מרטין לינדסטרום הביא כדוגמא את העובדה שמרבית האנשים

שקונים עיתון, בוחרים את העיתון השני בערימה ולא את הראשון.

למה? כי אולי הוא מלוכלך, מקומט וכד'. אבל מסתבר ש- 95%

מהקונים עיתון עושים זאת.  כך שיוצא שבעצם העיתון השני בערימה

הוא ה"מלוכלך" וה"מקומט" ואותו מרבית האנשים קונים.

רציונאלי? לא.

NeuroMarketing

NeuroMarketing הוא שילוב בין מדע ושיווק, שלדברי מרטין

לינדסטרום הוא הבסיס לשיווק העתידי.

באמצעות טכנולוגיות מדעיות ניתן למפות את מוח האדם ולהבין

מה משפיע עליו ואיך איזורים מסויימים בו מגיבים לגירויים

שונים. וע"י כך ניתן יהיה לעשות שיווק ופרסום מהם הצרכנים 

יושפעו יותר. (לדעתי יש כאן בעיה אתית, אבל זה לפעם אחרת).

המחקר שלינדסטרום ערך נעשה ע"י טכנולוגיות FMRI ו-SST.

FMRI – טכנולוגיית הדמייה תפקודית של המוח בתהודה מגנטית.

SST – טכנולוגיה המודדת פעילות חשמלית במוח.

Smashable Marketing

זיהוי המותג ללא לוגו המותג וללא שמו.

אחד המאפיינים בבריף שניתן ליצירת בקבוק קוקה קולה, היה שניתן

יהיה לזהות את הבקבוק, גם אם הוא יתנפץ לרסיסים. ואכן את בקבוק

קוקה קולה מזכוכית ,ניתן לזהות גם כשהוא מתנפץ.

ביפן למשל, מקדולנד'ס מתפרסמת באמצעות בתו של רולנד.

בפרסומת רואים בחורה בפאה אדומה ובבגדים בגוונים אדום, צהוב

ולבן. ולמרות ששם המותג או הלוגו לא מוזכרים, הצרכנים מזהים

שמדובר במקדונלד'ס.

http://www.youtube.com/watch?v=Gr6Wwb6Std0&feature=related

מרלבורו אלופים בזה, לטענתו. כל תמונה של קאובוי במדבר, גי'פ

חוצה נהר, סוסים במדבר, גמלים וכד', מייד מתקשרים במוח

הצרכנים למרלבורו, ללא צורך בציון הלוגו או שם המותג.

לטענתו, בעתיד 100% מהשיווק יהיה Smashable.

Subliminal Advertising

פרסום תת-סיפי, פרסום המשפיע עלינו באמצעות התת מודע.

לנדסטרום סיפר על ניסוי, בו הראו לנבדקים תמונות של מותג

מסויים. לקבוצה אחת הראו את תמונות המותג כשביניהן הכניסו

תמונות אנשים בעלי הבעות פנים כועסות. לקבוצה השנייה הכניסו

תמונות אנשים בעלי הבעות פנים שמחות. התוצאה: הנבדקים

שנחשפו לתמונות עם הבעות הפנים השמחות, אהבו את המותג.

ואלה שנחשפו לתמונות בעלות הבעות הפנים הכועסות, לא אהבו

את המותג.

מזכיר את הסיפור עם חשיפת לוגו קוקה קולה בקולנוע. (עד כמה

שידוע לי חשיפה כזו אינה חוקית כיום)

Product Placement

הפעם הראשונה בה נעשה Product Placement היתה בסרט איטי

כשאליוט (הילד) מפתה את איטי עם סוכריות M&M:

http://www.youtube.com/watch?v=AfAzUAxWELU

כיום, נעשה שימוש רב בפורמט הנ"ל בסרטים ותוכניות טלוויזיה.

אך חשוב שהדבר יעשה בהקשר הנכון אחרת זו השקעה שיורדת לטימיון,

כיוון שהמוח מתעלם ומוחק מידע שנראה לו לא רלוונטי לסיטואציה.

בסרט קאזינו רויאל, באחד המרדפים חולפים על פני חנות של לואי

ויטון. מישהו זוכר? הרוב המכריע לא זוכר. למה? כיוון שכשהמוח

עמוס במידע ובעיבודו במהלך המרדף בסרט, חנות של לואי ויטון

נראית לא רלוונטית ולכן המוח מתעלם ומוחק אותה מהזיכרון.

הצופה לא זוכר וההון הרב שהמפרסם השקיע, ירד לטימיון.

דוגמא נוספת היא נותני החסוית באמריקן איידול: קוקה קולה

ופורד. נמצא שהצופים לא זכרו כלל את פורד כנותנת חסות.

כשבדקו למה, התברר שהצופים לא מצאו קשר בין תחרות

שירה ומכונית.

Somatic Markers

אירועים המשאירים עלינו רושם רב, שלעולם לא נשכח.

למשל, כל אחד זוכר באיזו סיטואציה היה כשהודיעו על הפיגוע

ב- 9/11, או כשהודיעו על רצח רבין. ככל שמופעלים יותר

חושים (ראייה, שמיעה, ריח, מגע…), האירוע יזכר בעוצמה רבה

יותר ולאורך זמן רב יותר.  כך גם בשיווק ופרסום, ככל ששיווק

ופרסום נוגעים בנו ביותר חושים, הם ישאירו עלינו רושם חזק יותר,

וכך הסיכוי שנזכור את המותג יהיה גבוה יותר.

לחברת קוקה קולה יש מכונות שתייה, שברגע שקונים מהן משקה,

ניתז מהן רסס מים המגביר את תחושת הקונה שהמשקה קריר. 

דוגמא נוספת, Will it blend? היא סדרת סרטונים המפרסמת

את הבלנדר BlendTec. הסרטונים מציגים את יכולות הבלנדר

עם כדורסל, IPON, כרטיסי אשראי ועוד

http://www.youtube.com/watch?v=qg1ckCkm8YI&feature=channel

http://www.youtube.com/watch?v=bFkYKKVuGbk&NR=1

יש סיכוי שתשכחו את הבלנדר עכשיו?

הומור

שימוש בהומור בפרסום ושיווק אפקטיבי מאוד.

לדוגמא, שני צעירים סינים שהקליטו את עצמם שרים שיר של

ה- Back street boys והעלו את הסרטון ל- youtube.

הסרטון זכה להצלחה וחשיפה רבה. חברת פפסי פנתה אליהם

והציעה שיקליטו סרטון באותו סגנון וילבשו חולצה של פפסי.

הסרטון הצליח מאוד וזכה לכ-2 מיליון חשיפות.

http://www.youtube.com/watch?v=5mYrS6S49W0&feature=related

פפסי גם הפיקה סרטון פרסומת בה הופיעו שחקני כדורגל

בינלאומיים שגם התבקשו ללבוש חולצות פפסי.

http://www.youtube.com/watch?v=3h32vCueIQo

מה לגבי העלויות? עלות הסרטון הראשון היתה 3 פפסי

מידי יום לאורך שנה. עלות הסרטון השני היתה 7 מיליון $!!

נמצא שכשאנו צופים במישהו עושה משהו, המוח גורם לנו

להרגיש שאנו גם מבצעים את הפעולה שהוא עושה (במיוחד

אם אנחנו מזדהים איתה). למשל: צפייה בכדורגל, בסרט פעולה

וכד'. כנראה שהסרטון של שני הסינים הצליח כל כל, מהסיבה הזו.

נמצא ש- 83% מהמידע שצרכנים קולטים, הוא מידע ויזואלי.

כמו כן, 80% מחוויית האכילה והשתייה מושפעת מהאריזה

ומהמיתוג ופחות מטעם המוצר עצמו (Pepsi Challenge

זוכרים?)

סאונד מגביר את ההשפעה על הצרכן ב- 23%. והשפעת

סאונד המשולב בויזואליות, גדולה יותר על הצרכן.

נמצא למשל, שכשמתנגנת מוסיקת רקע במסעדה, הסועדים

מזמינים יותר.

ולסיום, כמה עצות מפיו של מרטין לינדסטרום:

-להיות יצירתיים ולשבור חוקים.

– לבדוק האם המותג שלך Smashable. כלומר האם הצרכן

יזהה את המותג שלך ללא הלוגו ושמו.

– חשוב שיעמוד מאחורי המותג סיפור כלשהו.

– לשים סרטון ב- Youtube.

– להוסיף למותג סאונד ייחודי לו.

– ככל שהצרכן יחווה את המותג ע"י יותר חושים, כך יזכור אותו

יותר.

מקווה שיהיה לכם מעניין, לי היה.

24/12/2008 at 12:47 pm 2 תגובות


רשומות אחרונות

ארכיון

נובמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ    
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930