Posts tagged ‘מרטין לינדסטרום’

על הקשר שבין מוצרי טיפוח והיגיינה לריקוד

לפני כשבוע שמתי לב לשלטי חוצות בכיכובו של עידו תדמור והזמנה ל "סמאר דאנס". בכנות גמורה אומר ששתי המחשבות שעלו מיידית במוחי היו:
1. כנראה שעונה חדשה של "רוקדים עם כוכבים" בפתח.
2. ואוו, איזו עבודת פוטושופ.
רק לאחר שהסבו את תשומת ליבי, שמתי לב שבעצם מדובר בקמפיין של הסופרפארם.

04072010672
זה היה פשוט מדהים, לגמרי סרטון הגורילות. לפני שנאמר לי בפירוש שהקמפיין הוא של הסופרפארם, אפילו לא ראיתי את הלוגו של הרשת בתחתית השלט.  עכשיו כבר כן.

ואז הסתבר לי שרשת הסופרפארם יצאה בקמפיין "סאמר דאנס" בכיכובו של עידו תדמור. במסגרת הקמפיין על הגולשים להוריד את המוסיקה של הקמפיין, להצטלם רוקדים לצליליה ולהעלות את הסרטונים. הגולשים שיקבלו הכי הרבה "לייקים", יוזמנו לאולפן השקוף של ערוץ 24. והמשתתפים הזוכים יזכו בחופשות במלונות פתאל.
סרטון ההדרכה בפייסבוק עשוי בצורה יפה מאד.

image

לפני למעלה משנה הייתי בהרצאה של מרטין לינדסטרום המדגיש רבות את חשיבות התודעה ותת המודע של הצרכנים וחשיבות הקשר הלוגי והאמוציונאלי בין מותג ובין אופן הפרסום וההקשר בו הוא נעשה. הוא הביא כדוגמא את החסויות שנתנו קוקה קולה ופורד באמריקן איידול. את קוקה קולה הצופים זכרו, את פורד ממש לא. למה? כי למשקה פופולרי יש קשר לתחרות שמהותה הוא בילוי וכיף (שירה). לרכב ממש לא.
כנ"ל לגבי הקמפיין הנוכחי של הסופרפארם. בסרטון ההדרכה נטען שה"סמאר דאנס" הוא ריקוד קיץ שקשור בכל דרך להגנה מהשמש. קשר קלוש ביותר לדעתי.
הגנה מהשמש קשורה לבילוי בחוף הים, לטיולים, לעבודה בשמש … לא לריקוד.
סופרפארם היא רשת פארם = מוצרי טיפוח, היגיינה ותרופות. לתפיסתי אין כאן בכלל קשר לריקוד.
תקנו אותי אם אני טועה.
שיהיה להם בהצלחה.

מודעות פרסומת

04/07/2010 at 9:24 pm כתיבת תגובה

שיווק 2009

לפני כשבוע הייתי בכנס שיווק 2009, שארגנו פרומרקט ודה מרקר.

לב הכנס , לדעתי, היתה הרצאתו של מרטין לינדסטרום, שהיתה מעולה

מכל הבחינות.

למי שלא היה בכנס וגם למי שהיה, כמה נקודות מההרצאה שלו:

(קצת ארוך אבל מעניין)

אנחנו לא רציונאלים

אנחנו חושבים ורוצים להאמין, שאנחנו מקבלים החלטות באופן רציונאלי,

אבל אנחנו ממש לא. 85% מההחלטות שלנו, מתקבלות באופן לא

רציונאלי. מרטין לינדסטרום הביא כדוגמא את העובדה שמרבית האנשים

שקונים עיתון, בוחרים את העיתון השני בערימה ולא את הראשון.

למה? כי אולי הוא מלוכלך, מקומט וכד'. אבל מסתבר ש- 95%

מהקונים עיתון עושים זאת.  כך שיוצא שבעצם העיתון השני בערימה

הוא ה"מלוכלך" וה"מקומט" ואותו מרבית האנשים קונים.

רציונאלי? לא.

NeuroMarketing

NeuroMarketing הוא שילוב בין מדע ושיווק, שלדברי מרטין

לינדסטרום הוא הבסיס לשיווק העתידי.

באמצעות טכנולוגיות מדעיות ניתן למפות את מוח האדם ולהבין

מה משפיע עליו ואיך איזורים מסויימים בו מגיבים לגירויים

שונים. וע"י כך ניתן יהיה לעשות שיווק ופרסום מהם הצרכנים 

יושפעו יותר. (לדעתי יש כאן בעיה אתית, אבל זה לפעם אחרת).

המחקר שלינדסטרום ערך נעשה ע"י טכנולוגיות FMRI ו-SST.

FMRI – טכנולוגיית הדמייה תפקודית של המוח בתהודה מגנטית.

SST – טכנולוגיה המודדת פעילות חשמלית במוח.

Smashable Marketing

זיהוי המותג ללא לוגו המותג וללא שמו.

אחד המאפיינים בבריף שניתן ליצירת בקבוק קוקה קולה, היה שניתן

יהיה לזהות את הבקבוק, גם אם הוא יתנפץ לרסיסים. ואכן את בקבוק

קוקה קולה מזכוכית ,ניתן לזהות גם כשהוא מתנפץ.

ביפן למשל, מקדולנד'ס מתפרסמת באמצעות בתו של רולנד.

בפרסומת רואים בחורה בפאה אדומה ובבגדים בגוונים אדום, צהוב

ולבן. ולמרות ששם המותג או הלוגו לא מוזכרים, הצרכנים מזהים

שמדובר במקדונלד'ס.

http://www.youtube.com/watch?v=Gr6Wwb6Std0&feature=related

מרלבורו אלופים בזה, לטענתו. כל תמונה של קאובוי במדבר, גי'פ

חוצה נהר, סוסים במדבר, גמלים וכד', מייד מתקשרים במוח

הצרכנים למרלבורו, ללא צורך בציון הלוגו או שם המותג.

לטענתו, בעתיד 100% מהשיווק יהיה Smashable.

Subliminal Advertising

פרסום תת-סיפי, פרסום המשפיע עלינו באמצעות התת מודע.

לנדסטרום סיפר על ניסוי, בו הראו לנבדקים תמונות של מותג

מסויים. לקבוצה אחת הראו את תמונות המותג כשביניהן הכניסו

תמונות אנשים בעלי הבעות פנים כועסות. לקבוצה השנייה הכניסו

תמונות אנשים בעלי הבעות פנים שמחות. התוצאה: הנבדקים

שנחשפו לתמונות עם הבעות הפנים השמחות, אהבו את המותג.

ואלה שנחשפו לתמונות בעלות הבעות הפנים הכועסות, לא אהבו

את המותג.

מזכיר את הסיפור עם חשיפת לוגו קוקה קולה בקולנוע. (עד כמה

שידוע לי חשיפה כזו אינה חוקית כיום)

Product Placement

הפעם הראשונה בה נעשה Product Placement היתה בסרט איטי

כשאליוט (הילד) מפתה את איטי עם סוכריות M&M:

http://www.youtube.com/watch?v=AfAzUAxWELU

כיום, נעשה שימוש רב בפורמט הנ"ל בסרטים ותוכניות טלוויזיה.

אך חשוב שהדבר יעשה בהקשר הנכון אחרת זו השקעה שיורדת לטימיון,

כיוון שהמוח מתעלם ומוחק מידע שנראה לו לא רלוונטי לסיטואציה.

בסרט קאזינו רויאל, באחד המרדפים חולפים על פני חנות של לואי

ויטון. מישהו זוכר? הרוב המכריע לא זוכר. למה? כיוון שכשהמוח

עמוס במידע ובעיבודו במהלך המרדף בסרט, חנות של לואי ויטון

נראית לא רלוונטית ולכן המוח מתעלם ומוחק אותה מהזיכרון.

הצופה לא זוכר וההון הרב שהמפרסם השקיע, ירד לטימיון.

דוגמא נוספת היא נותני החסוית באמריקן איידול: קוקה קולה

ופורד. נמצא שהצופים לא זכרו כלל את פורד כנותנת חסות.

כשבדקו למה, התברר שהצופים לא מצאו קשר בין תחרות

שירה ומכונית.

Somatic Markers

אירועים המשאירים עלינו רושם רב, שלעולם לא נשכח.

למשל, כל אחד זוכר באיזו סיטואציה היה כשהודיעו על הפיגוע

ב- 9/11, או כשהודיעו על רצח רבין. ככל שמופעלים יותר

חושים (ראייה, שמיעה, ריח, מגע…), האירוע יזכר בעוצמה רבה

יותר ולאורך זמן רב יותר.  כך גם בשיווק ופרסום, ככל ששיווק

ופרסום נוגעים בנו ביותר חושים, הם ישאירו עלינו רושם חזק יותר,

וכך הסיכוי שנזכור את המותג יהיה גבוה יותר.

לחברת קוקה קולה יש מכונות שתייה, שברגע שקונים מהן משקה,

ניתז מהן רסס מים המגביר את תחושת הקונה שהמשקה קריר. 

דוגמא נוספת, Will it blend? היא סדרת סרטונים המפרסמת

את הבלנדר BlendTec. הסרטונים מציגים את יכולות הבלנדר

עם כדורסל, IPON, כרטיסי אשראי ועוד

http://www.youtube.com/watch?v=qg1ckCkm8YI&feature=channel

http://www.youtube.com/watch?v=bFkYKKVuGbk&NR=1

יש סיכוי שתשכחו את הבלנדר עכשיו?

הומור

שימוש בהומור בפרסום ושיווק אפקטיבי מאוד.

לדוגמא, שני צעירים סינים שהקליטו את עצמם שרים שיר של

ה- Back street boys והעלו את הסרטון ל- youtube.

הסרטון זכה להצלחה וחשיפה רבה. חברת פפסי פנתה אליהם

והציעה שיקליטו סרטון באותו סגנון וילבשו חולצה של פפסי.

הסרטון הצליח מאוד וזכה לכ-2 מיליון חשיפות.

http://www.youtube.com/watch?v=5mYrS6S49W0&feature=related

פפסי גם הפיקה סרטון פרסומת בה הופיעו שחקני כדורגל

בינלאומיים שגם התבקשו ללבוש חולצות פפסי.

http://www.youtube.com/watch?v=3h32vCueIQo

מה לגבי העלויות? עלות הסרטון הראשון היתה 3 פפסי

מידי יום לאורך שנה. עלות הסרטון השני היתה 7 מיליון $!!

נמצא שכשאנו צופים במישהו עושה משהו, המוח גורם לנו

להרגיש שאנו גם מבצעים את הפעולה שהוא עושה (במיוחד

אם אנחנו מזדהים איתה). למשל: צפייה בכדורגל, בסרט פעולה

וכד'. כנראה שהסרטון של שני הסינים הצליח כל כל, מהסיבה הזו.

נמצא ש- 83% מהמידע שצרכנים קולטים, הוא מידע ויזואלי.

כמו כן, 80% מחוויית האכילה והשתייה מושפעת מהאריזה

ומהמיתוג ופחות מטעם המוצר עצמו (Pepsi Challenge

זוכרים?)

סאונד מגביר את ההשפעה על הצרכן ב- 23%. והשפעת

סאונד המשולב בויזואליות, גדולה יותר על הצרכן.

נמצא למשל, שכשמתנגנת מוסיקת רקע במסעדה, הסועדים

מזמינים יותר.

ולסיום, כמה עצות מפיו של מרטין לינדסטרום:

-להיות יצירתיים ולשבור חוקים.

– לבדוק האם המותג שלך Smashable. כלומר האם הצרכן

יזהה את המותג שלך ללא הלוגו ושמו.

– חשוב שיעמוד מאחורי המותג סיפור כלשהו.

– לשים סרטון ב- Youtube.

– להוסיף למותג סאונד ייחודי לו.

– ככל שהצרכן יחווה את המותג ע"י יותר חושים, כך יזכור אותו

יותר.

מקווה שיהיה לכם מעניין, לי היה.

24/12/2008 at 12:47 pm 2 תגובות


רשומות אחרונות

ארכיון

ספטמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ    
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930