Posts tagged ‘מידע שיווקי’

מלחמת הקפה

מלחמת הקפה בעיצומה בארה"ב: סטארבקס vs מקדונלד'ס.
כמובן שישנן שחקניות נוספות, אך כרגע הקרבות ניתשים בין השתיים.
starbucks_vs_mcdonalds

סטארבקס היא רשת המתמחה בקפה והמובילה בארה"ב. מקדונלד'ס, רשת למזון
מהיר שלא נתפס כאיכותי,  זיהתה את הפוטנציאל בתחום וב-2006 החלה
להכנס אליו בהדרגה. כיום היא מוכרת קפה ב-70% מהמסעדות שלה.
אניני הטעם בקפה לא יתפשרו על איכותו ואני מניחה שלא יצרכו אותו ברשת קפה
ממוסחרת ובטח ובטח לא במקדונלד'ס. המאסות כן.
במיוחד כשבתקופה האחרונה הקפה הפך לסוג של commodity. החלב
והטעמים השונים המוספים לקפה, מטשטשים את טעמו האמיתי, כך
שהצרכנים הרגילים פחות שמים לב לאיכותו.

לפני כשנה פרסמה מקדונלד'ס שלט ענק בסיטאל, המגרש הביתי של סטארבקס,
בו נכתב: "Four bucks is dumb" .  מסר לגבי המחירים הגבוהים של
סטארבקס בהשוואה אליה. דובר מקדונלד'ס טען שזכיין שלה פרסם את השלט ולא
היא. סטארבקס לא הגיבה ישירות לשלט הזה, אך החלה להציע מבצעי ארוחות
בוקר על מנת להתחרות בארוחות הבוקר במקדונלד'ס.
כמו כן מקדונלד'ס יצאה בשורת פרסומים הרומזים כי סטארבקס הוא עסק
מתנשא ובעל עובדים סנובים. לדוגמא:
http://www.youtube.com/watch?v=Cg87E1tjTOE

והחודש, יצאו השתיים בקמפיינים חדשים. שתיהן טענו שאין קשר בין הקמפיין
שלה והקמפיין של האחרת וכי התזמון מקרי.   כן, בטח.
מקדונלד'ס יצאה בקמפיין מאסיבי למגוון הקפה החדש שהיא מציעה ב-Mccafe,
ההשקעה בו מוערכת בכמיליון דולר. כיום החברה מציעה קפה לטה, מוקה,
קפוצ'ינו ואספרסו בטעמים ובתוספת חלב, במחיר הנמוך משל סטארבקס
בכ-50 סנט. בפרסומות מקדונלד'ס מנסה ליצור שפה ייחודית ללקוחות שלה,
שתחבר אותם יותר למותג שלה:
סיומת הפרסומות היא: Mccafe your day.
הדגשה של ההברה e כדי שהמילים יתחרזו עם Mccafe. למשל:
When you 'McCafé your day, a commute becomes
a commuté.
When a pal drops by your cubicle with an iced
mocha, it's a cubiclé."
והעברת מסר שהקפה שלה איכותי לא פחות:
http://www.youtube.com/watch?v=y5rDVDHj3bs
במקביל, סטארבקס פצחה בקמפיין מודעות בעיתונות ומגזינים. יריית
הפתיחה היתה מודעה על פני עמוד שלם ב- New York Times.
במודעות החברה מספרת את סיפורה ומתייחסת למחיר:
"Beware of a cheaper cup of coffee, It comes with
a price".
“Starbucks or nothing. Because compromise leaves a
really bad aftertaste.”

סטארבקס היא רשת ייעודית לקפה שמדגישה את איכות הקפה וחויית הצריכה
שלו בחנויות שלה.
מקדונלד'ס, רשת למזון מהיר וזול שממש לא נתפס כאיכותי, מדגישה את
המחיר ופונה למאסות.
הנשק העיקרי של מקדונלד'ס הוא המחיר ואילו של סטארבקס הוא איכות וחוויה.
בתקופת משבר כלכלי, כשהצרכן שומר את הארנק קרוב יותר אליו, המחיר
מאד משפיע על העדפותיו. דבר המסביר את הירידה במכירות של סטארבקס
ב-8% ברבעון האחרון.
אז  מי ינצח? המחיר או האיכות והחוויה?

13/05/2009 at 11:34 am 9 תגובות

רוצה להגיע להשגים טובים יותר? להמנע מחטיפים? תלעס מסטיק

כמה פעמים אמרו לכם להוציא את המסטיק מהפה? שזה לא מכובד? שאתם
נראים כמו ייצור מעלה גרה? במיוחד בבה"ס?
יכול להיות שלעיסת מסטיק לא אסטתית במיוחד, אבל מסתבר שהיא בריאה לנו…
מחקרים שנערכו במימון *WSI, מצאו כי לעיסת מסטיק טומנת בחובה תועלות
רבות.
gum1

המחקר האחרון, בסדרת המחקרים, מצא כי לעיסת מסטיק מעלה את רמת השגי
התלמידים ומשפרת ביצועים קוגנטיבים כגון ריכוז ומיקוד.
במחקר השתתפו 108 תלמידים, מכיתות מתמטיקה, שחולקו רנדומלית לשתי
קבוצות. בקבוצה אחת, התלמידים לעסו מסטיק בכל הזדמנות: במהלך השיעור,
במהלך הכנת שיעורי הבית ובמהלך הבחינות. בקבוצה השניה, לא.
לאחר 14 שבועות, נמצא כי ציוני התלמידים בקבוצה הלועסת היו טובים יותר
משמעותית מציוני התלמידים בקבוצה הלא לועסת.
אז לכל המורים שאמרו לי להוציא את המסטיק מהפה, כנראה שזו הסיבה לכך
שאני לא טובה במתמטיקה…
במחקר נוסף, נמצא כי לעיסת מסטיק מסייעת בהקטנת צריכת חטיפים.
במחקר השתתפו 115 גברים ונשים בגילאים 18-54. הם הגיעו לשני מפגשים, בהם
קיבלו ארוחת צהריים. במפגש אחד הם קיבלו מסטיקים לאחר הארוחה, ובמפגש
השני, לא. במפגש בו קיבלו מסטיקים, הם נתבקשו ללעוס מסטיק במשך 15 דקות
מידי שעה, במהלך 3 שעות. לאחר מכן, נתבקשו למלא שאלון בנוגע לתחושת
הרעב שלהם, הרצון לחטיפים ורמת האנרגטיות שלהם. 3 שעות לאחר הארוחה,
הוצע להם מגוון של חטיפים מהם יכלו לצרוך כמה שרק רצו. ממצאי המחקר
הראו כי כשהמשתתפים לעסו מסטיק, הם הרגישו ירידה בתחושת הרעב וברצון
לחטיפים. כמו כן הרגישו אנרגטים יותר.
במחקרים אחרים נמצא כי בעת לעיסת מסטיק  זרימת הדם במוח מתגברת,וכי היא
מפחיתה מתח ומגבירה ערנות.
ממצאים מעניינים לא?
עם זאת, הייתי לוקחת את הממצאים בערבון מוגבל. בכל זאת, המחקרים מומנו ע"י
Wrigley. אני מניחה שאחת ממטרותיה היא הגברת צריכת מסטיקים…

* Wrigley Science Institute

04/05/2009 at 7:25 am תגובה אחת

פרסומת של מולר נאסרה לשידור בגין הטעייה

לפני כחודש, פרסומת מולר ל- Little Stars נאסרה לשידור בבריטניה
ע"י ה- *ASA בגין פרסום מטעה.
Little Stars הנו מותג מוצרי חלב המיועד לילדים, כולל ג'לי, גבינה,
יוגורטים ומשקאות יוגורט.
muller-little-stars

http://www.youtube.com/watch?v=2aZLJci5qg8

המלל המלווה את הפרסומת:
New Muller Little Stars.
A helping hand from mother nature
Help your little stars grow and develop with our
delicious new Fromage Frais, Smooth Yoghurts,
Fruit Juice Jellies and Yoghurt drinks made from
100% natural ingredients.

יופלה, המתחרה, פנתה ל-ASA בטענה כי הפרסומת מטעה:
היא התייחסה לטענת מולר כי המוצר מכיל 100% רכיבים טבעיים
וכי הוא "ידו העוזרת של הטבע". בבריטניה לא קיימת רגולציה, המגדירה
באופן ברור מהו "טיבעי" בתחום המזון. אך קיימים קווים מנחים
שנקבעו ע"י ה- FSA**.  יופלה התייחסה לחלק מהמוצרים
ב- Little Stars המכילים רכז, עמילן תירס, ג'לטין ותוספי צבע
ושאלה האם הרכיבים הללו 100% טיבעיים? כמו כן, טענה כי
ה"טיבעי" של מולר אינו עונה על הקווים המנחים המגדירים מהו טיבעי
של ה- FSA.

תגובת מולר היתה כי הם השתדלו להשתמש ברכיבים טיבעיים ככל
האפשר שהצרכנים מכירים, וכי מסמך ה-FSA מהווה קווים מנחים
בלבד ואינם מעוגנים בחוק.

ה- ASA קיבל ותמך בטענת יופלה:
המונח "טיבעי" בהקשר של מזון, מוגדר כחוק רק באיחוד האירופי ומתייחס
לטעמים, טונה ומים מינרלים. הגדרת ה- FSA ל"טיבעי" היא מזון שהופק
ע"י הטבע, ללא התערבות האדם, כולל מקור המזון ותהליכים שעבר.
שימוש במונח "טיבעי", לתיאור מזון או רכיבי מזון שעברו שינויים
באמצעות כימיקלים וטכנולוגיות שונים, מטעה.
תהליכים לדוגמא שלא יכולים להחשב כטיבעיים: פיסטור, סטריליזציה,
הלבנה, עישון וריכוך באמצעות כימיקלים.
בסיכומו של דבר, ה-ASA אסר על מולר לשדר את הפרסומת בבריטניה
במתכונתו הנוכחית, בגין הטעיה.
(ביוטיוב הפרסומת עדיין מופיעה…)

*ASA – Advertising Standards Autority
**FSA – Food Standards Association

20/04/2009 at 10:40 am כתיבת תגובה

נסטלה מעודדת ילדים לצרוך שוקולד?

Sustain, ארגון בריטי הפועל למען מזון וחקלאות טובים יותר, התלונן לאחרונה
בפני ה- ASA על שתי מודעות וסרטון פרסומת של נסטלה, אך תלונתו נדחתה.
במודעות ובסרטון הפרסומת, שנעשו ע"י JWT, נראה דיילי תומפסון ולצידו ילדים
משופמים כמוהו, עוסקים בפעילויות ספורט שונות.
דיילי תומפסון הוא אתלט בריטי, אלוף אולימפי בקרב עשר באולימפיאדת מוסקבה
(1980) ובאולימפיאדת לוס אנג'לס (1984).
nestle_gofree

http://www.youtube.com/watch?v=XkvbEkt1_P8
שורת סיום סרטון הפרסומת היא:
Bring out the natural athlete in them.
This summer collect special packs of Smarties, Milky bar
and Fruit Pastilles and go free.
הארגון Sustain טען כי על רקע העליה בשיעור האובזיות בקרב ילדים בבריטניה,
פרסום כזה אינו אחראי ומעודד ילדים לצרוך ממתקים.
לרקע כללי, בין השנים 1995 ו- 2005 שיעור הילדים בני 2-15 הסובלים מאובזיות
(Obesity)  בבריטניה גדל מ-10.9% ל- 18%. ושיעור הילדות הסובלות מכך
באותם הגילאים גדל מ-12% ל-18% (NHS 2006).
בתגובה לתלונה, נסטלה ציינה כי מטרת הפרסום היא לגרום להורים לעודד את
ילדיהם לעסוק בפעילות ספורטיבית. כמו כן, נסטלה טענה כי דיילי תומפסון היה
כוכב ספורט בתחילת שנות ה-80, וכי הסבירות נמוכה שצרכנים בני פחות מ-24
יכירו אותו. כך שהפרסום מכוון יותר לקהל מבוגר מאשר לילדים.
יש לציין שהפרסום הנ"ל הוא חלק מקמפיין GO FREE של נסטלה, המציע לצרכנים
קופונים לשיעורים ללא תשלום בענפי ספורט שונים, במידה ורכשו ממוצרי החברה:
ממתקים, דגנים או מים.
ה- ASA, כלב השמירה הבריטי המשגיח על עולם הפרסום, דחה את תלונת Sustain
בטענה שהפרסום אינו מטעה בנוגע לתועלות התזונתיות והבריאותיות של המוצרים
וכי הוא אינו פונה ספציפית לילדים. ה- ASA הודה כי יש בפרסום אלמנטים שימשכו
את תשומת לב הילדים, אך ציין כי הפרסום ימשוך יותר את תשומת לב הקהל
המבוגר מאשר את זו של הילדים.
על רקע העליה בשיעור האובזיות בקרב ילדים, אני יכולה להבין את דאגת ארגון
Sustain. הילדים אמנם לא יכירו את דיילי תומפסון אבל הם ירגישו קרבה לילדים
בפרסומת ויש סיכוי שהדבר יגרום להם להגביר את צריכת הממתקים.
עם זאת, הפרסומת הנ"ל היא חלק מקמפיין רחב יותר שאינו מתמקד אך ורק
בממתקים ומעודד עיסוק בפעילות ספורטיבית.

24/03/2009 at 11:41 am 2 תגובות

על שוקולד ידידותי לשיניים שמעת?

העלתם בדעתם ששוקולד יוכתר אי פעם כ"ידידותי" לשיניים?  אני לא.
חברת Barry Cellebaut  פיתחה שוקולד "ידידותי" לשיניים, שאף זכה לקבל את
אישור ארגון Tooth-Friendly International.
אז איך שוקולד הופך לידידותי לשיניים?
החברה טוענת כי הסוד מאחורי השוקולד הוא שימוש בחלבון חלב במקום
באבקת חלב. וב- Isomaltulose, סוכר טבעי המצוי בדבש ובקני סוכר,
במקום בסוכרוז.
למרות שה-Isomaltulose, מורכב מגלוקוז ופרוקטוז כמו הסוכר, הוא
מגיב אחרת לבקטריות אוראליות ומונע את ירידת רמת ה- PH בפה.
בדומה לסוכרוז, ערכו הקלורי הוא 4 קלוריות לגרם והוא מתעכל בקלות.
יש הטוענים כי ממתיקים ממשפחת ה- polyol (כגון xylitol, maltitol)
גורמים לבעיות במערכת העיכול, כאשר הם נצרכים בתדירות גבוהה. 
השוקולד של חברת Barry Cellebaut  טבעי לחלוטין, ללא תוספים מלאכותיים
ו/או ממתיקים, כך שגם אינו גורם לתופעת הלוואי הנ"ל.
החברות Daskalides ו- Chocolaterie Smet כבר רכשו את השוקולד
והשיקו איתו מוצרים שלהן.
tooth_friendly2

 

 

 

Tooth-Friendly International  הוא ארגון פרטי, ללא כוונות רווח,
הפועל על מנת לשפר את בריאות הפה והשיניים בקרב הציבור.
חברי הארגון הם מומחים בתחום, יצרני מוצרי הגיינה לפה ויצרני ממתקים.
הארגון מעניק את הלוגו שלו "Happy Tooth", למוצרים שהוכרו על ידו כלא
מזיקים לשיניים. לטענת מנכ"ל הארגון, כל מוצר שקיבל את אישורו , נבדק
מדעית ע"י מכוני מחקר לבריאות הפה.

כל שנותר עכשיו הוא שרופאי השיניים גם יתחילו למכור שוקולד …

(Decision News Media)

26/01/2009 at 3:49 pm כתיבת תגובה

לאן נעלמות הדבורים?

בשנים האחרונות כוורנים בארץ ובעולם, עדים לתופעה מדאיגה:
Colony Collapse Disorder ובקיצור CCD.
הדבורים המייצרות דבש, נעלמות ומשאירות אחריהן כוורות ריקות.
המסתורין סביב התופעה רב, כיוון שלא נמצאו דבורים מתות או דבורים שעברו
לאיזור ג"ג אחר… הן פשוט נעלמות.
images

אז תגידו, נסתדר בלי דבש. הבעיה היא שתרומת הדבורים אינה מסתכמת
רק בדבש. הדבורים אחראיות להאבקת פירות וירקות רבים  כגון: מלפפונים, מלונים,
אבטיחים, אבוקדו, שקדים ועוד ועוד.
אז תגידו, נסתדר בלי דבש, פירות וירקות. הבעיה היא שללא האבקת הדבורים לא
יהיו זרעים למספוא. כך שלעופות ולפרות וכו' לא יהיה מזון. לא יהיה להם מזון, הם
לא יהיו.
לא כל הגידולים זקוקים לדבורים. חיטה, סויה ואורז אינם תלויים בהן. אך גוף האדם
לא יוכל להתקיים זמן רב עם תזונה כזו בלבד.
אלברט איינשטיין אמר ש4 שנים לאחר העלמות הדבורים מן העולם, בני האדם
יעלמו ממנו. מדאיג למדיי לא?

מדינות וארגונים רבים החלו לחקור את התופעה והסיבות לה. נכון להיום, קיימות
רק השערות לסיבה: וירוס, טפילים, שינויי אקלים, חשיפה לחומרי הדברה, אנטנות
סלולריות.
הרשות האירופית לבטיחות מזון, EFSA, העבירה ב-2008 100,000 יורו
למאגד מוסדות מדעיים אירופים, על מנת שיחקרו את התופעה.
למשרד החקלאות האמריקאי, יש תוכנית ארוכת טווח, שמטרתה לחקור את
התופעה והסיבות לה. לפני זמן מה המשרד העניק לאוניברסיטת ג'ורג'יה, 4
מיליון דולר למחקר בנושא.

גם תעשיית המזון החלה לפעול בנושא. חברת Haagan-Dazs  יצאה בקמפיין:
The Haagen-Dazs loves honey, שמטרתו הגברת המודעות להעלמות
הדבורים ולמימון מחקר התופעה.
http://www.youtube.com/watch?v=jZ5UiOkgclQ
לטענת דובר החברה, דבש אמנם לא מהווה מרכיב עיקרי בגלידות שלהם. אבל,
למעלה מ-40% מטעמי הגלידות שלהם מיוצרים מרכיבים טבעיים כגון שקדים
ופירות, התלויים בהאבקה הנעשית ע"י הדבורים.

אז בלי הדבורים לא יהיה דבש, לא יהיו פירות וירקות ולא יהיה בשר.
ולפני שלא יהיה כלל, יהיה פחות. וכשיהיה פחות, המחירים יעלו.
ואז לא כולם (אנשים ומדינות) יוכלו לרכוש מזון, ואז יתכנו
סכסוכים בגלל מזון…
מדאיג לא? איפה הן?
אבל הכי חשוב… לשמור על האופטימיות
http://www.youtube.com/watch?v=BOIP0UPiLvA&feature=channel_page

07/01/2009 at 12:18 pm 7 תגובות

מועמד בבחירות=יוגורט?

לפני כשבועיים ראיתי ידיעה, שבן אנד ג'ריס השיקה גלידה לכבוד נצחונו של
ברק אובמה. גלידה בטעם פקאן ושמה: Yes, Pecan!
שמה נבחר לאחר תחרות, בה התבקשו חובבי גלידה להציע שמות אפשריים
עבורה. הזוכה המאושר זכה בגלידה לכל החיים.
yes-pecan41

הסתכלתי על תמונת הגלידה וחשבתי: וואללה, נשיא ארה"ב הפך למוצר
צריכה להמונים.
אובמה הוא נשיא שהוא מותג. במהלך קמפיין הבחירות
היה לו לוגו, היה לו שיר, הוא התארח בתוכניות אירוח ועוד ועוד.
כבר דובר רבות על הקמפיין השיווקי שלו, וסביר להניח שעוד ידובר בו
רבות – נשיא מותג.

בשורה התחתונה, מטרתו של כל קמפיין בחירות, דומה למטרתו של כל
קמפיין מוצר צריכה. והיא, לגרום לאזרח (=צרכן) לבחור במועמד מסויים
(=מותג). כשבשניהם, נעשה שימוש בפרסום במדיות השונות (טלוויזיה,
רדיו, שלטי חוצות, אינטרנט, עיתונות וכו'), כדי לשכנע את הצרכן לבחור
ב-X ולא ב-Y. כמובן שישנם הבדלים,
המועמד אינו פאסיבי, הוא מדבר ופועל (לפעמים בחכמה ולפעמים לא)
ויכול להשפיע על מהלך הקמפיין ותוצאתו הסופית. בעוד שחפיסת שוקולד
היושבת על המדף, דיי פאסיבית.
כמו כן, תדירות "הקנייה החוזרת" אצל מועמד לבחירות, נמוכה יותר מאשר
במקרה של חפיסת שוקולד.
שיווק ופרסום בירה למשל, יכולים ליצור פנטזיה בתודעת הצרכן ולעורר
אצלו תחושות מסויימות (סקס, גבריות, חבר'ה…), מה שקשה לומר על
מועמדים לתפקידים פוליטיים.
אבל, העיקרון דומה.
Richard K. Scher בספרו  The Modern Political Campaign,
טוען כי כל קמפיין פוליטי מורכב משלושה אלמנטים: חינוך קהל היעד,
שיווק המועמד לקהל היעד ובידור קהל היעד. כמובן שמינון האלמנטים
הללו משתנה בקמפיינים שונים.

קיימת תפיסה כי אזרחים מצביעים בבחירות מתוך אידיאולוגיה וערכים
בלבד. המציאות מראה שהמצב שונה.
אזרחים רבים כלל לא מתעניינים בפוליטיקה ומצביעים רק בשל תחושת
החובה האזרחית. כמו כן, מעטים מגיעים להחלטה בעד מי יצביעו, בזכות
קמפיין הבחירות. מרבית הבוחרים מצביעים מצביעים למועמד מסויים
מכוון שהוא שייך למפלגה איתה הם מזדהים או מכוון שהמועמד מגיע
מאיזור מגוריו של הבוחר או מכוון שיש לו קרבה משפחתית/חברית/
עסקית למועמד או מכוון שהוא מסכים עם דעת המועמד בנושא ספציפי
אחד או בשל… אלמנטים חיצוניים של המועמד! (נמצא שהאמריקאים
העדיפו את הפעתה של  ג'קי קנדי מאשר את זה של אשתו של  ניקסון).
אך למרות חשיבותה הרבה של אריזת המוצר, חשוב גם לספק תוכן
ומידע על מצע המועמד, כוון שישנם בוחרים שהתוכן משפיע עליהם
מאוד ובלעדיו הבוחר הפוטנציאלי ירגיש שמסתירים ממנו מידע ו/או
שהמועמד אינו מספיק טוב עבורו.

רבים וטובים בעולם השיווק  כבר הגיעו למסקנה, שלרוב אנחנו מגיעים
להחלטות באופן לא רציונאלי. כלומר, לרגש תפקיד חשוב יותר בהחלטות
שאנחנו עושים, מאשר להגיון. אצל מרבית הבוחרים, הרגש והלב יעשו
את הבחירה ולא ההגיון. ובשל כך, קמפיין צריך לתפוס את תשומת לב
הבוחר הפוטנציאלי ולהחזיק בה באמצעות ריגושים, ליצור איתו מערכת
יחסים , לפחות עד למועד הבחירות.
שיווק מועמד, אינו שונה משיווק כל מוצר אחר. מועמד הוא מותג בדיוק
כמו בירה, יוגורט ושוקולד.
במידה ומדובר במועמד חדש ולא מוכר בפוליטיקה, הרי שהאתגרים
העומדים בפניו דומים לאלה העומדים בפני מותג חדש הנכנס לשוק.
במידה ומדובר במועמד הפעיל כבר בפוליטיקה, מותג הקיים כבר בשוק,
הרי שהאתגר יהיה הגדלת נתח השוק שלו, על מנת שהוא יבחר ולא
המתחרים. ובשני המקרים, הם יעזרו באמצעים וטכנולוגיות שיווקיות
על מנת להגיע לבוחר/צרכן, ולשכנעו לבחור בהם.
מטרה נוספת  של הקמפיין היא יצירת תדמית מסויימת של המועמד/
המותג בתודעת הבוחר/הצרכן באמצעות טכניקות שיווק להמונים.
("לא סימפטי, מנהיג", "אומץ להגיד את האמת" וכד')
כמובן ששיווק הוא יותר מיצירת סלוגן קליט ותדמית מסויימת של המועמד.
כמו בשיווק מוצרי צריכה, יש להגדיר את קהל היעד ועל פיו לבנות את
תדמית המועמד, הסלוגן, ערוצי המדיה וכד'.
יש לבחון את השוק באמצעים שונים: תכנון, עיצוב, ניתוח ובחינה, לפני
שיוצאים עם קמפיין.
"בידור" קהל היעד הוא חלק מאסטרטגיית השיווק ותפקידו לתפוס את תשומת
לב קהל היעד ולהתגבר על יחסו השלילי. הוא זה שמושך את קהל היעד
לקמפיין ודרכו למועמד.
הבוחר הפוטנציאלי צריך להשתכנע, צריך שתהיה לו סיבה מספיק טובה
כדי לתרום כסף לקמפיין, כדי להדביק סטיקרים תומכים או פשוט כדי
להצביע.
אז אמנם השפעת בחירת רוה"מ על חיינו גדולה יותר מאשר בחירת
יוגורט, אך תהליך שיווק מועמד בבחירות דיי דומה לתהליך שיווק
מוצר צריכה.

31/12/2008 at 1:37 pm כתיבת תגובה

פוסטים ישנים יותר


רשומות אחרונות

ארכיון

יולי 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031