Posts tagged ‘מוצרי צריכה’

ברגר קינג – הגודל כן קובע

פרסומת של ברגר קינג נפסלה בשל היותה מטעה.
בפרסומת, שהופקה ע"י Crispin Porter & Bogusky, נראה גבר הנועל את עצמו בחדר מוטל כדי לאכול המבורגר עוף. דלת החדר נפרצת ע"י פרה כעוסה, והגבר המפוחד מתנצל. ברקע נאמר:
"New Tendercrisp chicken. So good you’ll cheat on beef. Only at Burger King "

image

הפרסומת נפסלה ע"י ה- ASA בשל אי התאמה בין גודלו של ההמבורגר בסרטון הפרסומת ובין גודלו במציאות.
ההמבורגר בסרטון נראה מזוויות צילום שונות. בחלקן הוא מוחזק ע"י הגבר כך שרק חלק מההמבורגר נראה. אך ישנו גם צילום תקריב בו הגבר אוחז בהמבורגר בשתי ידיו, ובו ההמבורגר נראה גדול יותר מגודלו במציאות.
בנוסף לכך,  ה- ASA דגם את המבורגר העוף במספר סניפים ובכולם הוא היה קטן יותר ממה שנראה בפרסומת.

(BrandRepublic)

מודעות פרסומת

26/07/2010 at 3:38 pm כתיבת תגובה

ניגוב נעים

סביר להניח שכבר שמתם לב לשלטי החוצות בהן ניבטות פניו רציניות הסבר של יובל סמו, המגלה עניין בהרגלי השימוש שלכם בנייר טואלט.
מדובר כמובן בקמפיין של חוגלה לנייר הטואלט לילי. קמפיין חביב ומשעשע, השובר את שגרת הפרסום באמצעות כלבלב הלברדור.  והבחירה ביובל סמו מעולה.
לשלטי החוצות מתלווים גם באנרים ופייסבוק (איך לא).

image

השאלות ב "סקר השירותים הגדול" הזכירו לי סקר שימוש בנייר טואלט שראיתי לפני כמה שנים. השאלות בסקר היו אינטימיות למדיי … וגרמו לי להרמת גבות ולחיוך גדול מבויש, מובך, נגעל אבל גם משועשע.
לא הצלחתי למצוא בדיוק את אותו הסקר שוב, אבל מצאתי סקר דיי דומה.
הקריאה על אחריותכם בלבד.

29/06/2010 at 6:55 pm כתיבת תגובה

What's your Carbon Footprint?

Carbon Footprint הוא מדד גזי החממה הנוצרים בחיי היום יום שלנו, עקב שימוש ביתי ותעשייתי (ייצור חשמל, חימום, תחבורה וכו' וכו'). זהו בעצם מדד המצביע על רמת השפעת הפעילות הנ"ל על הסביבה.
ה- Carbon Footprint נמדד ביחידות טון או ק"ג, ומהווה סכום שני הפקטורים הבאים:
Primary Footprint – מדד פליטה ישירה של CO2, הנובע מצריכת אנרגיה ביתית ושימוש בתחבורה.
Secondary Footprint – מדד פליטה עקיפה של CO2, הנובע ממחזור החיים של המוצרים בהם אנו עושים שימוש. המדד מתייחס בעיקר לייצור. ובפשטות, ככל שאנו מייצרים יותר מוצרים וקונים מהם יותר, אנחנו בעצם מגדילים את פליטת ה- CO2.
לעיתים קרובות ה- Carbon Footprint בא לידי ביטוי בכמות פליטת פחמן דו-חמצני.

חברות רבות החלו לפרסם את רמת ה- Carbon Footprint שמוצריהן פולטים.
קוקה קולה בריטניה פרסמה דו"ח מקוון (ניתן להורידו גם בגרסה כתובה), המציג את פעילותה ואחריותה כלפי הסביבה: שימוש במים, אנרגיה, אריזה ומחזור, שרשרת אספקה וכד'. בין השאר החברה מאפשרת את איתור המקום המדויק ממנו הגיע הקוקה קולה שהצרכן שתה. על הצרכן לבחור את סוג המשקה, סוג האריזה (פחית, בקבוק פלסטיק/זכוכית), אותיות הקוד המופיעות על גבי הבקבוק/פחית והוא מייד ידע מאיזה מפעל הגיע הקולה שהוא שתה, כמה המפעל מייצר ומה ה- Carbon Footprint של המשקה.

image

חברת השכרת הרכב הצרפתית Europcar מציגה את רמת פליטת הפחמן הדו-חמצני של הרכבים שהיא מציעה להשכרה. כך שלקוחותיה יכולים לבחור רכב בהתאם לרמת פליטת הפחמן הדו-חמצני שלו.

המסעדה האוסטרלית, Otarian, מציינת בתפריטה כמה פחמן דו- חמצני נחסך מכדו"א במנות שהיא מציעה.

ואני תוהה כמה צרכנים באמת שמים לב לנתוני ה- Carbon Footprint שחברות מפרסמות? כמה מהם יודעים מה הרמה הידידותית לסביבה ומה הרמה הפחות ידידותית (אם בכלל יש כזו)? או שפשוט דיי להם בכך שהחברה פרסמה את הנתון, שכן הדבר מלמד על כך שהיא מודעת לעניין איכות הסביבה?
האם עצם העובדה שחברה מפרסמת את הנתון הנ"ל מלמד על כך שהיא אכן פעילה למען איכות הסביבה או שמא מדובר במהלך שיווקי בלבד?

17/06/2010 at 7:46 am כתיבת תגובה

זווית נוספת של תעשיית הקפה

קפה הוא הסחורה החוקית למסחר השנייה בחשיבותה ובגודלה בעולם, אחרי הנפט.
מזה שנים שלפולי הקפה השפעה כלכלית, חברתית ופוליטית על האדם ברחבי העולם.
רבים שותים קפה להנאתם מידי יום ומרביתם מקדישים מעט מאד מחשבה (כולל אני עד לאחרונה ) לחקלאים העובדים מאחורי הקלעים – לזורעים, למגדלים, לקוטפים…
ישנן כוסות קפה שמאחוריהן מסתתרת בעיה חברתית קשה.
Coffee fruit - Coffea arabica

כל פוטנציאל טעם הקפה מצוי בשלב קטיפתו, ולכן יש המקפידים לקטוף את הפרי כשהוא אדום. קוטף המרוויח משכורת טובה, מרוויח 1.5$ לסל. העובדים המהירים מספיקים לקטוף 6-8 סלים ביום. עם זאת כיום, 50% מקטיפת הקפה נעשית ע"י מכונות, דבר הפוגע גם באיכות הקפה.
הרווחיות בתעשיית הקפה מתחילה רק כשפולי הקפה מועמסים על משאיות ולא לפני כן. נתח החקלאים, ממה שמשלם צרכן הקפה הסופי, קטן מאד.

על פי נתוני ICO, המדינות המובילות כיום בגידול קפה הן: (באלפי שקים לשנת 2009): ברזיל – 39,470 , ויטנאם – 18,000, אינדונזיה – 11,500, קולומביה – 9,500.

ישנן מדינות שכלכלתן אף תלויה בגידול הקפה וגידולו בהן נעשה בהתערבות ובהשגחת הממשל. בקוסטה ריקה למשל, על פי חוק מותר לגדל רק ערביקה.

2/3 מתעשיית הקפה נשלטת ע"י שחקנים בודדים ובהם:
Folgers, Maxwell House, Sara Lee, Nestle
המותגים המובילים קונים כמעט חצי מתבואת הקפה בעולם.

בשנים האחרונות גברה המודעות לנושא והתפתחה תנועת ה- FairTrade,
תנועה חברתית בינלאומית שמטרתה להבטיח תשלום הוגן לחקלאים העוסקים בגידול הקפה. בעקבותיה קמו ארגונים שונים כגון FLO, Fair Trade Certified ועוד.

דרך נוספת להבטיח תשלום הוגן לחקלאים היא חוות המוכרות את הקפה שלהן ישירות לחברה. כמו למשל חוות La Minita המוכרת את הקפה שלה ישירות ל- Second Cup בקנדה.
אז תחשבו על זה בפעם הבאה שאתם שותים קפה (או שלא).

ומי שמעוניין לקרוא על ההיסטוריה של הקפה מוזמן לעשות זאת כאן

24/05/2010 at 12:41 pm 4 תגובות

על ההיסטוריה של הקפה

רבים חושבים שמקור הקפה הוא ברזיל וזאת סביר להניח כיוון שברזיל היא מעצמה בגידול קפה.
אבל הקפה בעצם התגלה באתיופיה. רועה צאן גילה שהעיזים הערניות והאנרגטיות שלו לועסות פרי מעץ לא מוכר. הוא החליט לנסות גם, והפך גם הוא ערני במיוחד.
בתחילה האתיופים לעסו את הפרי, בשלב מאוחר יותר חלטו את עלי הקפה ושתו אותו כתה. לאחר מכן החלו לקלות, לבשל אותו ולשתות את המשקה השחור שנוצר.

מאתיופיה הקפה הגיע עם סוחרים לעיר הנמל הערבית mocha שבקרבת תימן. כך שהחלו לגדל קפה באזור זה.
התושבים העשירים הקימו בביתם חדרים המיועדים לשתיית קפה. בעוד שהעניים הלכו למקומות מפגש בהם שתו קפה. במהרה מקומות אלה הפכו למעין בתי קפה בהם בנוסף לשתיית הקפה, שחקו במשחקים שונים ובילו עם יצאניות.

בהמשך הגיע הקפה לטורקיה ובתי הקפה בה שגשגו. בטורקיה גם נשים החלו לשתות קפה – בעיקר נשות ההרמון.
הטורקים הפיצו את הקפה ברחבי האימפריה העותומאנית וכדי לוודא שאחרים לא יוכלו לגדלו, הם נהגו להרתיח את פולי הקפה ועל ידי כך לעקר אותם.
פולי קפה טבעיים הפכו לסחורה נחשקת שהיה קשה מאד להבריח. אך ברור שהצליחו בכך בשלב מאוחר יותר.

להודו פולי הקפה הגיעו באמצעות אדם שהדביק פולי קפה מתחת לחולצתו.
ההולנדים גם הצליחו להבריח פולי קפה והחלו לגדלו באמסטרדם בחממות.
מהולנד הקפה הגיע לקולוניה שלה ב- Java (אינדונזיה), בה נכפה על תושבי המקום לגדל קפה.
ב- 1683 mocha ו- Java היו מקומות הגידול העיקריים של הקפה ומהם החלו לייצאו  לאירופה.

מאוחר יותר סולטן עותומני ניסה לכבוש את וינה. צרפת הגיעה לעזרתה ויחד הצליחו להניס את הערבים. במנוסתם השאירו מאחור שקים עם… פולי קפה, בעזרתם פתח וינאי יזם את בית הקפה הראשון בוינה – Blue Bottle. כמו הטורקים הוא הוסיף לקפה סוכר. אך הוינאים לא אהבו את הקפה כמו שהוא והחלו לסנן אותו ולהוסיף לו חלב.

בתחילת דרכו באירופה, לקפה היתה קונוטציה שלילית.
הטורקים הרי נהגו ללכת לבתי קפה ולבתי מרחץ, אליהם נשים לא הורשו להיכנס. בנוסף היתה שמועה שהחיילים הטורקים נהגו לקיים יחסי מין אחד עם השני. ומכאן נפוצה השמועה באירופה שקפה גורם לגברים לא לרצות נשים.
מבחינת האיטלקים, הקפה שמקורו במדינות מוסלמיות הווה גם איום על הנצרות.
אך לאחר שהאפיפיור טעם את הקפה ואישר אותו, נפתחו במהרה בתי קפה בוונציה ובכל איטליה.
משם הקפה הגיע לצרפת, בה גם נשים שתו קפה. הוא שימש כתחליף ליין ובירה. בתי הקפה הפכו למקום מפגש לאמנים, למקום בו החליפו דעות פוליטיות וכד'.

במשך השנים ברזיל הפכה למעצמת גידול קפה. שטחים עצומים של יערות הגשם נכרתו על מנת להפכם לשדות לגידול קפה. ככל שגדל הביקוש לקפה, יובאו יותר עבדים לברזיל לשם גידולו. ב- 1860 שליש מאוכלוסיית ברזיל היתה עבדים, כשחצי מהם עבדו במטעי הקפה.

לאחר מלחמת האזרחים בארה"ב הומצאה מכונה לקליית קפה והחלו למכור פולי קפה קלויים בשקיות נייר חומות.
ג'ים פולג'ר החל לטחון את הקפה ולמכור אותו.

ב- 1880 החלו תנודות במחירי הקפה: הצע הקפה היה גדול מהביקוש ומחירו צנח. ייצורו הופסק ומחירו עלה, וכך חוזר חלילה.
ב- 1900 נוצר מצב שהיו בברזיל כמויות עצומות של קפה ומחירו צנח.
מאחר וממשלת ברזיל הבטיחה למגדלים תשלום מראש עבור הקפה, המגדלים המשיכו לגדל קפה למרות ההיצע הגדול. רוה"מ ברזיל, במטרה להעלות את מחירי הקפה הורה לשרוף אותו, אך הדבר לא עזר ושוק הקפה קרס. מספר שבועות לאחר מכן הבורסה בארה"ב קרסה. יש הטוענים שמשבר הקפה הוא אחד הגורמים למשבר הכלכלי הנ"ל.

בעקבות המשבר הכלכלי בארה"ב החלו למכור קפה זול בקופסאות פח. המותגים הגדולים בלבד נשארו והחנויות הקטנות שמכרו פולי קפה וקפה קלוי נסגרו.

ב- 1901 הומצא ה – Instant Coffee. כך שחיילים יכלו לשתות קפה מהיר הכנה.
לאחר המלחמה המשיכו לשתות אותו גם האזרחים.

צרכנים שתו פחות קפה וכדי להגדיל את הצריכה שוב, הושק הקפה ללא קפאין, יצאו בקמפיינים פרסומיים רבים והומצא ה- Coffee Break – שמטרתו לעודד אנשים לצאת להפסקת קפה ו… לצרוך יותר קפה.

בשנים 1950-1954 מחירי הקפה עלו שוב. בעקבות עליית המחירים היה אפילו שימוע בקונגרס ובו נאמר "קפה הוא חיי מיליוני אנשים ולא רק סחורה".

ב- 1962 נחתם הסכם לתנאי סחר סבירים – ICA – International Coffee Agreement. שנועד להגביל ייצוא וייבוא של מכסות קפה. אך ההסכם היה נתון ללחצים פוליטים וב- 1989 הוא בוטל.

תעשיית הקפה בארה"ב החלה לשגשג לקראת 1968.
ב-1971 ג'רי בולדווין ושותפו פתחו חנות קפה קטנה בסיאטל וקראו לה "סטארבקס".
והשאר היסטוריה.
מי שרוצה ללמוד עוד מוזמן לצפות בסרט  Black Coffee.

24/05/2010 at 12:35 pm כתיבת תגובה

Have a chair, Have a KitKat

KitKat ו- JWT ניו זילנד חברו יחדיו ויצאו בקמפיין הממחיש את הסלוגן הידוע והמוכר: "Have a break, Have a KitKat".
פוסטרים ייחודיים, ההופכים לכסא אמיתי, פוזרו ברחבי העיר.
הפוסטרים היו בעצם חלקי כסא עץ, הניתנים להורדה ולהרכבה פשוטה וקלה.
מיותר לציין שזמן קצר לאחר שהפוסטרים עלו, הם הפכו לכיסאות ע"י הצרכנים המרוצים.
מטרתו העיקרית של קמפיין מסוג זה היא יצירת באז. ואכן זה מה שקרה, הדבר פורסם באתרים,רשתות חברתיות, בלוגים וגם סוקר בטלוויזיה.
לסרטון אודות הקמפיין

Horiz Hero chair

22/05/2010 at 9:47 am כתיבת תגובה

דומינוס פיצה מגייסת את הצרכנים לקידום מכירות

דומינוס פיצה מגייסת את הצרכנים לשמש כמקדמי המכירות שלה.
החברה השיקה בבריטניה ווידג'יט (widget), המאפשר לצרכנים לקדם את המותג  ברשתות החברתיות בהן הם חברים, בבלוגים ובאתרים שלהם, תמורת 0.5% מכל רכישה שתתבצע דרכם.
image
כל שעל הצרכנים לעשות הוא להתקין את הווידג'יט באתר / בלוג / הפרופיל שלהם ברשת חברתית  ולקדם את דומינוס' פיצה במרחב האישי שלהם.
הווידג'יט מנטר את ההזמנות הנעשות דרכם ובהתאם לכך החברה תתגמל אותם.
מעניין מי יהיה המותג המוביל הבא שיאמץ את שיטת הקידום הזו.

14/05/2010 at 6:14 am תגובה אחת

פוסטים ישנים יותר


רשומות אחרונות

ארכיון

נובמבר 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ    
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930