Posts tagged ‘גלידה’

שוקולד בריא, גלידה חמה ויריד משקאות…

הפעם אני בענייני מתוקים: שוקולד וגלידה.
נתחיל עם השוקולד,
שוב מחקר שמצא ששוקולד טוב לנו, חדשות מצוינות לא?
מחקר אמריקאי-שבדי שנערך בשיתוף מספר מוסדות*, מצא קשר בין אכילת שוקולד לפחות פעמיים בשבוע, ובין הקטנת הסיכון למוות בשל מחלת לב.
התועלת הבריאותית שבאכילת שוקולד עשיר בנוגדי חמצון, קיבלה הכרה רבה בשנים האחרונות, וכך גם הקקאו.

choclate יצרני השוקולד בדרך כלל מבדלים בין שוקולד מריר ובין שוקולד חלב רגיל. במחקר הנ"ל החוקרים לא הבדילו בין סוגי השוקולד השונים.
חשוב לציין כי הגדרת תכולת השוקולד אינה זהה בין המדינות. באיחוד האירופי למשל, שוקולד חלב צריך להכיל מינימום 25% מוצקי קקאו, ושוקולד מריר צריך להכיל מינימום 35% מוצקי קקאו. בעוד שבארה"ב שוקולד חלב צריך להכיל מינימום 10% מוצקי קקאו ושוקולד מריר צריך להכיל מינימום 15% מוצקי קקאו.
בשבדיה, 90% מצריכת השוקולד היא של שוקולד חלב, כאשר שוקולד חלב בשבדיה מכיל 30% מוצקי קקאו (דבר שצריך לקחת בחשבון כשמתייחסים לתוצאות המחקר).
זהו המחקר הראשון שהעריך את ההשפעה האפשרית של צריכת שוקולד על גברים ונשים שלקו בהתקף לב. במחקר השתתפו 1,691 חולים לא סוכרתיים שאושפזו בבית החולים בשל התקף לב. החוקרים עקבו אחר מצבם הרפואי של החולים במשך 8 שנים, ומצאו קשר בין צריכת השוקולד ובין אחוז התמותה עקב מחלת לב:
צריכת שוקולד פעם בחודש או פחות – 27% ירידה בתמותה בשל מחלת לב.
צריכת שוקולד פעם בשבוע – 44% ירידה בתמותה בשל מחלת לב.
צריכת שוקולד יותר מפעם אחת בשבוע – 66% ירידה בתמותה בשל מחלת לב.
אבל… לפני שאתם אצים רצים לאכול שוקולד כי בריאותכם חשובה לכם (כמובן), קחו בחשבון שלמרות הממצאים, החוקרים מציינים שיש צורך במחקרים נוספים בנושא.
* את המחקר ערכו: Karolinska Institute, Beth Israel Deaconess Medical Center
The National Board of Health and Welfare (Stockholm),
Uppsala University

ומשוקולד לגלידה, גלידה חמהice_cream
הטיימס הלונדוני פרסם החודש כי יוניליוור עורכת מחקר בשיתוף אוניברסיטת קיימבריג' במטרה לפתח גלידה חמה.
הגלידה שאנו מכירים כיום, חייבת להישמר קפואה במהלך העברתה ממקום למקום ובזמן אחסונה. הגלידה החמה שהם שוקדים על פיתוחה (כך אומרת השמועה),היא גלידה שניתן לשמרה בטמפרטורת החדר. כשהצרכן יגיע לביתו,הוא יוכל להכניסה למקרר ולהקפיאה. גלידה כזו עשויה לתרום רבות לחיסכון באנרגיה ולהקטנת פליטת הפחמן.
יוניליוור מכחישה את הידיעות בדבר הפיתוח.

תערוכות וכנסים
drinktec – יריד עולמי בנושא טכנולוגיות משקאות ומזון נוזלי. יתקיים במינכן ב 14-19 בספטמבר. סרטון אודות התערוכה

01/09/2009 at 9:04 am כתיבת תגובה

ציון מחיר עפ"י מידה, ציון חומרי צבע במוצר

שני חוקים חדשים בעולם מוצרי הצריכה, אחד מארה"ב ואחד מהארץ.

נתחיל מארה"ב,
תקנה חדשה של ה- FDA מחייבת יצרני מזון ומשקאות, המשתמשים
בתמצית שני/ארגמן במוצריהם, לציין זאת ברכיבי המוצר המופיעים
על גבי תווית המוצר, כ: "Cochineal extract" או "Carmine".
כיום, הצבעים הללו מופיעים על גבי תווית המוצר כ: "צבע מלאכותי",
"תוספת צבע מלאכותי" או "תוספת צבע".
תמציות צבע השני והארגמן מופקות מחרקים ונעשה בהם שימוש
במוצרי מזון כגון: גלידה, יוגורט, מיצים, משקאות אלכוהול וממתקים,
על מנת לצבעם בצבעים ורוד, אדום וסגול.
נמצא במחקרים כי ישנם צרכנים האלרגים לחומר הצבע הנ"ל. כמו כן,
מאחר והצבע מופק מחרקים, סביר להניח כי יהיו צרכנים (צמחוניים,
יהודים שומרי כשרות, מוסלמים שומרי חלאל) שירצו לדעת על נוכחות
חומר כזה במוצרי המזון שהם צורכים.
התקנה תכנס לתוקפה בינואר 2011, יצרנים המעוניינים לפעול על פי
תקנה זו לפני כן, יוכלו לעשות זאת.

ובארץ,
ב- 1.1.09 נכנס לתוקפו חוק, המחייב את המשווקים לציין את מחיר המוצר
לפי יחידת מידה, על גבי המדף עליו עומד המוצר. וזאת בנוסף למחיר המצויין
על גבי המוצר עצמו.
סימון מחיר המוצר לפי יחידת מידה, יספק לצרכנים בסיס להשוואת מחירי
מותגים/מוצרים שונים מאותה הקטגוריה, כך שיוכלו לרכוש מוצרים בצורה
מושכלת יותר. כמו כן, החוק יסייע באיתור מקרים של הטעיית צרכנים כגון
הקטנת תכולת המוצר ללא שינוי מחירו בהתאם ועדכון הצרכנים.
כמה מעקרי החוק:
"מחיר ליחידת מידה" = המחיר הכולל ל: 1 קילוגרם, 1 ליטר, 1 מטר
מוצרי מזון ארוזים שמשקלם נמוך מ-1 קילוגרם או נפחם קטן מ-1 ליטר,
מחירם יצויין לפי יחידת מידה של 100 גרם או 100 מיליליטר.
הצגת המחיר:
המחיר ליחידת מידה, יוצג במקום נראה לעין, באופן ברור וקריא וכך שניתן
יהיה לשייכו למוצר הרלוונטי.
המחיר ליחידת מידה, יצויין על גבי המוצר או על גבי אריזתו או על גבי תווית
או על גבי שלט, הצמודים למדף עליו עומד המוצר. וזאת בנוסף למחיר הכולל
של המוצר עצמו.
כמו כן, חובה לציין את הכמות נטו של המוצר ואת המחיר ליחידת מידה של
נטו הכמות.
החוק אינו תקף במקרים מסויימים כגון:
1. כשהמחיר ליחידת מידה זהה למחיר הכולל של המוצר.
2. טובין מסוגים שונים הנמכרים באריזה אחת (למשל אריזת שי)
3. טובין הנמכרים ממכונה אוטומטית
4. סיגריות
5. יין
6. תרופות ותוספי מזון
7. טובין שמשקלם נמוך מ- 100 גרם או שנפחם קטן מ- 100 מיליליטר,
וזאת במידה ואינם מיוצרים בנפחים שונים.
את נוסח החוק המלא ניתן לקבל דרך משרד התמ"ת או שתפנו אלי
ואשתדל לעזור.
ותודה למועצה לצרכנות.

* הסתייגות
אין לפעול אך ורק על פי האמור לעיל. יש לקרוא את נוסח החוק המלא.

15/01/2009 at 9:54 am 4 תגובות

מועמד בבחירות=יוגורט?

לפני כשבועיים ראיתי ידיעה, שבן אנד ג'ריס השיקה גלידה לכבוד נצחונו של
ברק אובמה. גלידה בטעם פקאן ושמה: Yes, Pecan!
שמה נבחר לאחר תחרות, בה התבקשו חובבי גלידה להציע שמות אפשריים
עבורה. הזוכה המאושר זכה בגלידה לכל החיים.
yes-pecan41

הסתכלתי על תמונת הגלידה וחשבתי: וואללה, נשיא ארה"ב הפך למוצר
צריכה להמונים.
אובמה הוא נשיא שהוא מותג. במהלך קמפיין הבחירות
היה לו לוגו, היה לו שיר, הוא התארח בתוכניות אירוח ועוד ועוד.
כבר דובר רבות על הקמפיין השיווקי שלו, וסביר להניח שעוד ידובר בו
רבות – נשיא מותג.

בשורה התחתונה, מטרתו של כל קמפיין בחירות, דומה למטרתו של כל
קמפיין מוצר צריכה. והיא, לגרום לאזרח (=צרכן) לבחור במועמד מסויים
(=מותג). כשבשניהם, נעשה שימוש בפרסום במדיות השונות (טלוויזיה,
רדיו, שלטי חוצות, אינטרנט, עיתונות וכו'), כדי לשכנע את הצרכן לבחור
ב-X ולא ב-Y. כמובן שישנם הבדלים,
המועמד אינו פאסיבי, הוא מדבר ופועל (לפעמים בחכמה ולפעמים לא)
ויכול להשפיע על מהלך הקמפיין ותוצאתו הסופית. בעוד שחפיסת שוקולד
היושבת על המדף, דיי פאסיבית.
כמו כן, תדירות "הקנייה החוזרת" אצל מועמד לבחירות, נמוכה יותר מאשר
במקרה של חפיסת שוקולד.
שיווק ופרסום בירה למשל, יכולים ליצור פנטזיה בתודעת הצרכן ולעורר
אצלו תחושות מסויימות (סקס, גבריות, חבר'ה…), מה שקשה לומר על
מועמדים לתפקידים פוליטיים.
אבל, העיקרון דומה.
Richard K. Scher בספרו  The Modern Political Campaign,
טוען כי כל קמפיין פוליטי מורכב משלושה אלמנטים: חינוך קהל היעד,
שיווק המועמד לקהל היעד ובידור קהל היעד. כמובן שמינון האלמנטים
הללו משתנה בקמפיינים שונים.

קיימת תפיסה כי אזרחים מצביעים בבחירות מתוך אידיאולוגיה וערכים
בלבד. המציאות מראה שהמצב שונה.
אזרחים רבים כלל לא מתעניינים בפוליטיקה ומצביעים רק בשל תחושת
החובה האזרחית. כמו כן, מעטים מגיעים להחלטה בעד מי יצביעו, בזכות
קמפיין הבחירות. מרבית הבוחרים מצביעים מצביעים למועמד מסויים
מכוון שהוא שייך למפלגה איתה הם מזדהים או מכוון שהמועמד מגיע
מאיזור מגוריו של הבוחר או מכוון שיש לו קרבה משפחתית/חברית/
עסקית למועמד או מכוון שהוא מסכים עם דעת המועמד בנושא ספציפי
אחד או בשל… אלמנטים חיצוניים של המועמד! (נמצא שהאמריקאים
העדיפו את הפעתה של  ג'קי קנדי מאשר את זה של אשתו של  ניקסון).
אך למרות חשיבותה הרבה של אריזת המוצר, חשוב גם לספק תוכן
ומידע על מצע המועמד, כוון שישנם בוחרים שהתוכן משפיע עליהם
מאוד ובלעדיו הבוחר הפוטנציאלי ירגיש שמסתירים ממנו מידע ו/או
שהמועמד אינו מספיק טוב עבורו.

רבים וטובים בעולם השיווק  כבר הגיעו למסקנה, שלרוב אנחנו מגיעים
להחלטות באופן לא רציונאלי. כלומר, לרגש תפקיד חשוב יותר בהחלטות
שאנחנו עושים, מאשר להגיון. אצל מרבית הבוחרים, הרגש והלב יעשו
את הבחירה ולא ההגיון. ובשל כך, קמפיין צריך לתפוס את תשומת לב
הבוחר הפוטנציאלי ולהחזיק בה באמצעות ריגושים, ליצור איתו מערכת
יחסים , לפחות עד למועד הבחירות.
שיווק מועמד, אינו שונה משיווק כל מוצר אחר. מועמד הוא מותג בדיוק
כמו בירה, יוגורט ושוקולד.
במידה ומדובר במועמד חדש ולא מוכר בפוליטיקה, הרי שהאתגרים
העומדים בפניו דומים לאלה העומדים בפני מותג חדש הנכנס לשוק.
במידה ומדובר במועמד הפעיל כבר בפוליטיקה, מותג הקיים כבר בשוק,
הרי שהאתגר יהיה הגדלת נתח השוק שלו, על מנת שהוא יבחר ולא
המתחרים. ובשני המקרים, הם יעזרו באמצעים וטכנולוגיות שיווקיות
על מנת להגיע לבוחר/צרכן, ולשכנעו לבחור בהם.
מטרה נוספת  של הקמפיין היא יצירת תדמית מסויימת של המועמד/
המותג בתודעת הבוחר/הצרכן באמצעות טכניקות שיווק להמונים.
("לא סימפטי, מנהיג", "אומץ להגיד את האמת" וכד')
כמובן ששיווק הוא יותר מיצירת סלוגן קליט ותדמית מסויימת של המועמד.
כמו בשיווק מוצרי צריכה, יש להגדיר את קהל היעד ועל פיו לבנות את
תדמית המועמד, הסלוגן, ערוצי המדיה וכד'.
יש לבחון את השוק באמצעים שונים: תכנון, עיצוב, ניתוח ובחינה, לפני
שיוצאים עם קמפיין.
"בידור" קהל היעד הוא חלק מאסטרטגיית השיווק ותפקידו לתפוס את תשומת
לב קהל היעד ולהתגבר על יחסו השלילי. הוא זה שמושך את קהל היעד
לקמפיין ודרכו למועמד.
הבוחר הפוטנציאלי צריך להשתכנע, צריך שתהיה לו סיבה מספיק טובה
כדי לתרום כסף לקמפיין, כדי להדביק סטיקרים תומכים או פשוט כדי
להצביע.
אז אמנם השפעת בחירת רוה"מ על חיינו גדולה יותר מאשר בחירת
יוגורט, אך תהליך שיווק מועמד בבחירות דיי דומה לתהליך שיווק
מוצר צריכה.

31/12/2008 at 1:37 pm כתיבת תגובה


רשומות אחרונות

ארכיון

יולי 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ    
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031