אצלי יותר זול. לא, אצלי יותר זול. לא, לא, אצלי יותר זול …

סביר מאד להניח שלא הצלחתם להתחמק, בתקופה שלפני החגים, מפרסומות  שופרסל ומגה, שטענה כל אחת בתורה כי היא היא הזולה ביותר.
שתיהן השקיעו מיליונים רבים בפרסום הנ"ל, עד כמה הוא היה אפקטיבי?
מסתבר כי 70% מהנשאלים בסקר, שבדק זאת, טענו שהפרסומות אינן אמינות (על פי כתבה באתר Shivuk)
בכל אופן, לא רק אצלנו הרשתות הקמעונאיות המובילות מתגוששות ביניהן על מנת לשכנע את הקונים, שאצלן זול יותר. בשנה האחרונה Tesco ו- Asda התגוששו בבריטניה לגבי ה"אמת הפרסום", בניסיונן לשכנע את הצרכנים שאצלן המחיר קטן יותר.
בספטמבר שנה שעברה, Tesco שידרה פרסומת שהציגה מגוון מוצרים, ובהם פיצות וירקות טריים, וטענה כי אצלה הם זולים יותר מאשר ב- Asda. ברקע נשמע קולו של הקריין: "כשהשווינו מחירים עם מחירי Asda בשבת, הקניה היתה זולה יותר עבור 1.1 מיליון צרכני Tesco". כמו כן הוצג סל מוצרים של Tesco מול סל מוצרים של Asda:

בהערת שוליים צוין כי ההשוואה נעשתה בין מוצרים שווי ערך, כי נסקרו למעלה ממחצית רכישות הלקוחות כולל קד"מ. ולאישור הנתונים ניתן ליצור קשר עם החברה.
בתגובה, Asda פנתה ל- ASA ובקשה שיבדקו האם Tesco סיפקה אמצעים הולמים לבדיקת נכונות השוואת המחירים, שהיא ערכה.
Tesco טענה כי מתודולוגיית השוואת המחירים שלה פורסמה באתר החברה, וכי ניתן היה גם לפנות אליה ולקבל את כל המידע. כמו כן Tesco טענה כי הם שלחו ל- Asda, לבקשתה, את המתודולוגיה בה השתמשו להשוואת מחירי המוצרים ואת רשימת 380 סלי הקניה שנבחרו על ידם לשם ההשוואה.
Tesco שלחה מדגם ולא את כל הנתונים בשלמותם, כיוון שלטענתה הדבר היה מכביד על הבודקים.
ה- ASA קבע כי Tesco היתה צריכה לפרסם את הנתונים במלואם, על מנת שניתן יהיה לבדוק את נכונות ההשוואה. אך מאחר ו- Tesco סיפקה מדגם בלבד, לא ניתן היה לאמת את הנתונים. הפרסומת נאסרה לשידור.
ניצחון ל- Asda.

באוקטובר שנה שעברה, Tesco עלתה עם פרסום, המשווה מחירים בין מוצריה ומוצרי Asda. ההשוואה התבססה על עסקאות שנעשו באמצעות כרטיס חבר מועדון בחנות ב- 28.09, בהשוואה למחירי Asda. מודעת הפרסום כללה את הכיתוב:
"כללנו בהשוואה למעלה ממחצית מקניות לקוחותינו". בעוד שבפרסומת הטלוויזיה צוין: "הושוו מוצרים שווי ערך, בכיסוי למעלה ממחצית קניות לקוחותינו".
ה- ASA פסק כי שני הפרסומים מטעים: Tesco מנתה 31,000 שורות עסקאות, כשרק 12,000 מתוכן תאמו לאלה של Asda. כמו כן, כיוון ש- Tesco לא יכלה להשוות אחד לאחד בין סלי הקניה, היו מקרים בהם רק פריט אחד תאם לפריטים בסלים האחרים. ה- ASA אסר לשידור את הפרסומת בגין הטעיה.
עוד ניצחון ל- Asda.

בינואר השנה, Asda פרסמה מודעה הפרוסה על גבי שני עמודים שכותרתה:
The big Asda Rollback.

בעמוד אחד של המודעה צוין: "מחירים נמוכים על כל דבר שאתה קונה מידי שבוע" ומתחת הופיעה רשימת מוצרים.
בעמוד השני צוין: "מחירים נמוכים יותר מכל סופרמרקט אחר", כשהטקסט מתחת הדגיש כי מוצרי Asda נמוכים יותר מאשר אלה הנמכרים ב-Tesco וב- Morrisons.
Tesco טענה כי הכיתוב "מחירים נמוכים על כל דבר שאתה קונה מידי שבוע", מטעה, כיוון שהוא דו משמעי. לא ברור ממנו אם הכוונה היא למחירי  Asda או למחירי המתחרים האחרים בשוק.
בתגובה Asda טענה כי ליד הכיתוב "מחירים נמוכים" היה סימן שהוביל להערה כי ההשוואה נעשתה מול Tesco, Sainsbury, ו- Morrisons בלבד .
ה- ASA אסר את השימוש במודעה בטענה כי המודעה דו משמעית והכיתוב בה מטעה לגבי האם היא יותר זולה בהשוואה לכל סופרמרקט אחר או רק בהשוואה למוצרים המצוינים במודעה.
ניצחון ל- Tesco.

וכך הם בטח ימשיכו וימשיכו במאבקים והתגוששויות עוד זמן רב… סביר מאד להניח שגם אצלנו הרשתות ימשיכו בכך.
בהבדל אחד, לתחושתי בבריטניה יש מי שמפקח בקפדנות רבה על אמינות הפרסום של הרשתות ופועל ביתר שאת על מנת להגן על הצרכנים.

(brandrepublic)

תוויות מזון בבריטניה: הקמעונאים מול ה- FSA

לפני תוויות המזון בבריטניה, כמה מילים על אווירת החג ברשתות בארץ.
בספטמבר האחרון כתבתי על אווירת החג במספר סניפים. מסקנתי היתה שבהשוואה לאווירת החג בחו"ל, יש לנו עוד הרבה מאד ללמוד.
השבוע, לקראת הפסח הממשמש ובא, יצאתי שוב לספוג אווירת חג ברשתות.
הפעם ביקרתי רק בשלושה סניפים, כך שאני מודה שזה לא הוגן להסיק מהם לגבי כלל הסניפים אבל… מסקנתי נשארה כשהייתה. אווירת החג ברשתות הקמעונאיות בהשוואה לזו בחו"ל, מאותגרת מאד.
מאחר ובמדיה שוררת מלחמה/תחרות בין הרשתות, ציפיתי לראותה גם בסניפים. לא כך היה הדבר (לפחות לא בסניפים שביקרתי בהם).
ביקרתי בשעות הערב בסניפים של ממן, שופרסל דיל ומגה בול, הממוקמים בסמיכות. באף אחד מהם לא זיהיתי סממן חגיגי כלשהו. היחידים שהצביעו על כך שחג בפתח, היו הקונים שדחפו עגלות עמוסות עד אפס מקום.
הסניפים היו רחוקים מלהיות אטרקטיביים ויזואלית. הרצפה היתה מלוכלכת, המדפים הפוכים, המארזים (שהמשווקים השקיעו בהם מחשבה וכסף) פתוחים וקרועים. אני בטוחה שעובדי הרשתות עושים את המיטב כדי שיהיו נקי ומסודר. אבל בימים שכאלה, כנראה שצריך להתאמץ יותר בכל שעות היום. בקיצור – אכזבה.

ועכשיו לחדשות בנושא תוויות המזון בבריטניה,
בתחילת החודש הגיש ה- FSA למשרד הבריאות הבריטי הצעה לתוויות מזון, שיופיעו בחלקן הקדמי של אריזות המזון. הצעה זו מבוססת על שלושה אלמנטים:
צבע, טקסט וציון הכמות המומלצת.
כבר ב- 2006 החל ה- FSA לעודד יצרנים להדביק את תוויות המזון בחלקן הקדמי של אריזות המזון, על מנת ליידע את הצרכנים בצורה ברורה לגבי רמת השומן, השומן הרווי, המלח והסוכר. כעת ה-FSA ממליץ להוסיף צבעים: רמה גבוהה תסומן באדום, רמה בינונית בכתום ורמה נמוכה בירוק.
כמו כן, ה- FSA מציע להוסיף גם GSA – Guidance Daily Amount. כלומר ציון הכמות המומלצת באחוזים.
לטענת הארגון, שילוב טקסט (גבוה, בינוני, נמוך), צבעים ואחוז הכמות המומלצת יסייע לצרכנים לקבל החלטות קניה בריאות, ביתר קלות.

ה- BRC, British Retail Consortium, מתנגד להצעה כרגע, בטענה שאין הגיון בקבלת השינויים הללו לפני שהדבר נדון באיחוד האירופי והתקבלה בו החלטה סופית.
אין טעם שבריטניה תאמץ רגולציה משלה לפני שהאיחוד האירופי החליט האם לאמץ אותה . לטענת הארגון, שינוי עכשיו ולאחר מכן שינוי נוסף (במידה והאיחוד האירופי יחליט על כך) יגרמו לעלויות כבדות ולבלבול בקרב הצרכנים. כמו כן הארגון מציין שהתוויות הן רק אספקט אחד במלחמה בהשמנת היתר וכי יש לטפל גם באספקטים הנוספים כגון חינוך לתזונה נכונה, פעילות גופנית ואחריות אישית.

ואני אומרת ששניהם צודקים.
התווית שה- FSA מציעים נראית מאד ברורה ונראה שתקל על הצרכנים.
מצד שני על מנת למנוע בלבול והוצאות מיותרות רצוי לחכות להחלטה הסופית של האיחוד האירופי.