Black Friday הוא יום שישי שאחרי חג ההודיה בארה"ב. הוא מהווה בעצם את יריית הפתיחה של עונת הקניות שלפני חג המולד.
זה אמנם לא חג רשמי, אך אמריקאים רבים לוקחים בו יום חופש, מה שרק מגדיל את פוטנציאל הקניות באותו יום.
ב- Black Friday הקמעונאים פותחים את שעריהם מוקדם מאד, גם בחמש בבוקר. הרשתות הגדולות אף מגדילות ועושות, ופותחות את החנויות בחצות.

המשבר הכלכלי כנראה שבא לידי ביטוי גם בהתנהגות הצרכנים ביום הזה ולפניו.
נראה כי יותר צרכנים מתכננים מראש את הקניות  ומחפשים מבצעים טובים.
הם קונים מרשימה שהכינו מראש ופחות קונים קניות דחף. הם קונים יותר במזומן ופחות באשראי.
לאינטרנט תפקיד משמעותי גם ב- Black Friday. מסתבר שהחיפוש באינטרנט, אחר מבצעים טובים הקשורים ל"יום היסטריית הקניות", החל השנה הרבה לפני שהוא החל בשנה שעברה. בדרך כלל המבצעים שהרשתות מתכננות ל- Black Friday מודלפים בצורה כזו או אחרת לאתרי אינטרנט כגון: BlackFriday.info. אם בעבר, וולמארט לדוגמא איימה לתבוע את האתרים הללו, הרי שכיום המצב שונה. הרשתות הקמעונאיות אף מפרסמות באתר שלהן את המבצעים ל- Black Friday לפני המועד.
Use the web to plan Black Friday deals
Black Friday Deals – Fox

אין ספק שהשנה הקונים עשו יותר מחקר באינטרנט לפני תחילת עונת הקניות. האם זה בהכרח אומר שהשנה יהיו יותר קניות דרך האינטרנט או שהוא משמש לחיפוש בלבד?
מחקר של Digital Research ו- ThinkVine, שפורסם לאחרונה, גילה כי 39% מהצרכנים מתכננים לערוך השנה פחות קניות באינטרנט. בהשוואה ל- 20% שטענו כי יערכו יותר קניות באינטרנט.
עם זאת, גוגל דיווחו שישנו גידול של עשרות אחוזים בחיפוש אחר משלוחים חינם וקופונים.

בסקר שנערך ע"י ה-  The International Council of Shopping Centers נמצא כי 16% מהקונים מתכננים להתחיל בקניות לחג ב- Black Friday , בהשוואה ל- 10% בשנה שעברה.
לכאורה ה- Black Friday והתקופה לפני חג המולד אמורים להיות טובים יותר לקמעונאים השנה. רוב הקמעונאים דיווחו כי מכירות אוקטובר היו טובות.
אך התחזית לסך המכירות בעונת החגים מעט קודרת:
התאחדות הקמעונאים האמריקאית צופה ירידה של 1% במכירות.
סקר קמעונאות של נילסן, שנערך בתחילת נובמבר, גילה כי 42% מתכננים להוציא פחות על קניות בהשוואה לשנה שעברה.  כאשר רק 4% מתכננים להוציא יותר מהשנה הקודמת.
Black Friday הוא יריית הפתיחה להיסטריית הקניות שלפני חג המולד.
ליקטתי מספר סרטונים מיוטיוב כדי שתכנסו לאווירת היום המיוחד הזה ותחליטו האם אתם מצטרפים אליה או לא… אני מוותרת.
Black Friday – Target
Black Friday – Circuit City
Black Friday – Wallmart

יום שישי לפני שבועיים היה קריר ומעט גשום בבוקר.
ממש ככה ללא התראה התחיל גשם וברור שלא הייתי מוכנה… נרטבתי…
נכנסתי לסניף שופרסל שלי.
בכניסה – מעמד מטריות. אין כמו מעמד מטריות בפתח חנות כדי למשוך צרכנים שלא הקשיבו לתחזית יום קודם, יצאו מהבית בלי מטרייה ונתקעו בגשם (כמוני).

בהמשך מעמד של קלינקס עם מבצע שהיה מאד רלוונטי לאותו בוקר גשום:
קנה 2 אריזות קלינקס, קבל מטרייה. מענה מיידי לצורך צרכני קיים.

האריזה מאד יצירתית ומגניבה.
בחלק הקדמי שלה, מאוייר רדיו רכב או שעון. כך שהיא משתלבת מצויין על השולחן במשרד או על הדשבורד ברכב.
נחמד מאד!

מים כבר שתיתם היום?
מהברז או מבקבוק פלסטיק?
עשיתם שימוש חוזר בבקבוק הפלסטיק?

ארה"ב היא המובילה כיום, בצריכת מים מבקבוקי פלסטיק. זאת למרות שיש לה מקורות מים בטוחים לשתייה לרוב.
כיום, צריכת המים לנפש בארה"ב היא כ-28 גלונים (כ-112 ליטר) בשנה. לעומת 1976 למשל, בה צריכת המים לנפש היתה 1.6 גלונים (כ-6.4 ליטר) בשנה.
מידי שנה, מושלכים 30 ביליון בקבוקי מים מפלסטיק.
פרק הזמן הנדרש לפלסטיק להתפורר, נע בין 400 ל- 1,000 שנה!
טוב לאיכות הסביבה? נראה לי שהתשובה ברורה.
אחד הפתרונות הוא מיחזור כמובן.
פתרון אחר הוא שימוש חוזר בבקבוקי מים:

Vapur
Vapur מקליפורניה, עיצבה וייצרה בקבוק מים גמיש לשימוש חוזר.
כשהבקבוק ריק ניתן לקפלו ולהכניסו לתיק ואף לכיס. כשהוא מלא, הוא כבכל בקבוק מים רגיל מפלסטיק.
ניתן להכניסו למדיח כלים ו/או ולהקפיאו במקפיא המקרר.
הבקבוק מכיל 475 מ"ל. נמכר בצבעים כחול, ירוק וורוד. מחירו 8.95$.

העובדה שניתן לקפלו כשהוא ריק, חוסכת בעלויות אחסון ומשלוח.
כמות בקבוקי Vapur המובלים במשאית אחת, זהה לכמות בקבוקי מים רגילים המובלים ב-9 משאיות.
מצויין ל- On-the-go, לריצה, לטיולים.
כך ש-Vapur נוח, חסכוני וידידותי לסביבה.

TapIT
ביולי השנה הושק שירות חדש בניו-יורק – מילוי בקבוקים במיי ברז.
כיום הפרוייקט פעיל בעשר מדינות בארה"ב.
TapIT היא תכנית קהילתית, המאפשרת לצרכנים למלא את בקבוקי המים שלהם במיי ברז, ללא תשלום, בבתי קפה / מסעדות המשתתפים בפרוייקט.
כל בית קפה / מסעדה בעלי ברז המיועד למזיגת מים או סודה ויכולים לספק מיי ברז ראויים לשתייה, יכולים להשתתף בפרוייקט.

את בתי הקפה/מסעדות המשתתפים בפרוייקט ניתן לאתר באמצעות אתר האינטרנט או באמצעות אפליקציה ב- iPhone, ולקבל מידע אודות סוג המים (מסוננים, לא מסוננים, קרים, פושרים וכד').
TapIT ידידותי לסביבה  – פחות בקבוקי פלסטיק מושלכים. ידידותי לארנקי הצרכנים – משבר כלכלי…. ומאפשר לבתי קפה ומסעדות ליצור קשר עם לקוחות פוטנציאלים ללא עלויות פרסום ושיווק – הסבירות גבוהה יותר שצרכן המגיע למלא מים, יחזור ויזמין קפה/ארוחה במקום, מאשר צרכן שלא עושה זאת.

בברכת שתיית מים ומיחזור, לימור

בשנה שעברה ביליתי את ראש השנה ושאר החגים הנלווים לו, בקליפורניה.
בין היקבים, המבשלות, המוזיאונים, האתרים התיירותיים והמסעדות, ביקרתי גם בסופרמרקטים (איך לא?)
הסופרמרקט שהשאיר עלי הכי הרבה רושם היה wholefoods, עד כדי כך שהוא קיבל פוסט משלו. איזה כיף היה להסתובב בחנות המאד אסתטית והמזמינה הזו. אם הייתי גרה שם, אין ספק שהייתי מבקרת בה הרבה. וזה בעצם כל העניין, לגרום לצרכן לשהות כמה שיותר זמן בחנות, כי ככל שהוא ישהה בה יותר, כך יגדל הסיכוי שהוא יקנה יותר, לא?
בכל אופן, ביקרתי ב- wholefoods באוקטובר, כחודש לפני חג ליל כל הקדושים. וכבר אז אפשר היה להרגיש את אווירת החג בכל פינה – החל בחנייה של החנות וכלה בקופות.
אין ספק שהושקעו הרבה מחשבה ומשאבים בעיצוב החנות. פשוט מדהים.

השנה, אני בארץ. סקרן אותי איך והאם בכלל הרשתות בארץ משרות אווירת חג בחנויותיהן. אז כשבוע לפני החג, פקדתי מספר חנויות של הרשתות הגדולות ולהלן התרשמותי.
חשוב לציין שהתרשמותי היא כצרכנית מן השורה ולא כמומחית לקמעונאות (אני עדיין לא כזו…). ציינתי את הפרטים שתפסו את תשומת ליבי. סביר להניח שהיו פרטים נוספים שפשוט לא שמתי לב אליהם, ואם אני לא, אז יכול להיות שגם צרכנים אחרים לא. כמובן שהתייחסותי היא לעיצוב ולאווירה ולא למחירים.
אז ככה,
שופרסל ביג (עזריאלי)
משמאל לכניסה עמד שולחן מכוסה במפה לבנה, עליה פזורים עלי כותרת אדומים. על השולחן הוצגו בשמים באריזות סגורות. לפני השולחן עמד השומר, שהסתיר אותו. ברחבי החנות היו פזורים מארזי חג (בעיקר שוקולדים) של עלית.
מהתקרה השתלשלו פה ושם מקבצי בלונים באדום ובלבן.
הרבה שלטים לגבי הנחות לקראת החג שהרשת מציעה – "חג גדול במחירים קטנים".
לא ממש הרגשתי אווירת חג.
שופרסל דיל (ראשל"צ)
בכניסה לא הבחנתי בשום דבר יוצא דופן. אבל דווקא ביציאה מהחנות שמתי לב שמימין לכניסה, ממש בצד, עמד שולחן קטן מכוסה במפה אדומה ומקומטת ועליו היו מונחים ממתקים, חטיפים ויין.

בחנות עצמה, לא הבחנתי בברכת שנה טובה כלשהי. רק כשהרמתי את עיניי, שמתי לב שבחלקה העליון של כל שורת מדפים, ליד המחירים, ישנה ברכת שנה טובה.
שמתי לב לשנה הטובה, רק כשממש חיפשתי אותה.
מול שורת הקופות, סטנדים ובהם מתנות לחג: סירים, מערכות כלי אוכל, שוקולדים וממתקים (של עלית וליימן שליסל) ויינות.
לא ממש הרגשתי אווירת חג, פרט להיסטריית הקניות בחנות.
שופרסל שלי (וייצמן, ת"א)
מייד לאחר הכניסה לחנות ניצב "שער ניצחון" אדום וגדול. המתחם לפני  השער הנ"ל, היה עמוס בשוקולדים ומארזי מתנות.
לאחר השער, מימין, במה עם פירות יבשים של המותג הפרטי שופרסל. משמאל במה של פררו רושה. מהתקרה השתלשלו מקבצי בלונים אדומים ולבנים.
במרכז החנות שולחן חגיגי ערוך לארוחת חג. בהמשך מארזי מתנה ובהם ממתקים ויין.

השולחן החגיגי בהחלט הוסיף אווירה חגיגית.
טיב טעם (רעננה)
מימין לכניסה הוצגו אריזות מתנה גדולות של שוקולדים וממתקים (לא שמתי לב למיתוג כלשהו). מהתקרה השתלשלו פה ושם שלטי "שנה טובה" עגולים (נדמה לי ש 3 או 4 שלטים).
לא הרגשתי אווירת חג בכלל.
מגה בול (ראשל"צ)
כמה מטרים לאחר הכניסה יצרו מעין מעבר שמשני צידיו הוצגו מתנות חג: סירים, מצעים, מארזי ממתקים ושוקולדים ועוגות דבש. המשווק הבולט ביותר היה עלית.
בחנות עצמה לא הבחנתי באלמנטים נוספים המתייחסים לחג, פרט לשלטי חג שמח והתייחסות להנחות ומבצעים לכבוד החג.
הרגשתי אווירת חג רק בכניסה לחנות.
מגה בעיר (וייצמן, ת"א)
מימין לכניסה עמד סטנד פירות יבשים. מהתקרה השתלשלו שלטים ירוקים ובולטים לעין עם ברכת שנה טובה. בסוף שורת הקופות, ממש בקצה החנות וצמוד לקיר, עמד סטנד קטן של פררו רושה. מסקרן אם הקונים בכלל שמו לב אליו.
בהמשך, ליד מוצרי החלב, במה ועליה מארזי ממתקים/שוקולדים ודבש של יד מרדכי.
שלטי השנה הטובה היו ממש בולטים לעין, כך שלמרות שהמקום לא היה ממש מקושט לחג, אפשר היה להרגיש אותו.
עדן מרקט (ראשל"צ)
עדן מרקט זו חנות מעוצבת ומושקעת בכל ימות השנה. מאד נעים לבקר בה.
העניין הוא שפרט לצנצנות הדבש מימין לכניסה, לא הבחנתי בשום סממן של חג.
לא ראיתי אפילו ברכת שנה טובה.
יינות ביתן (ראשל"צ)
בכניסה עמדו שלוש בנות עקיבא שביקשו תרומה לנזקקים. ברקע מידי פעם נשמע הכרוז שהכריז על המחירים וברך ב "שנה טובה". פרט לאלה, לא הבחנתי בשום סממן של חג.
חצי חינם (ראשל"צ)
חצי חינם בראשל"צ הוא סניף הדגל של הרשת. הסניף מעוצב ומושקע מאד בכל ימות השנה. ממליצה בחום לבקר בסניף הנ"ל לפחות פעם אחת רק בשביל החוויה. ומי שקמעונאות היא בליבו/מקצועו בהחלט חייב לבקר בו.
לגבי החג,
בכניסה לחנות (אחרי מתחם החנויות והאוכל) ניצבים שני שולחנות ערוכים בחגיגיות,  עליהם שני זרי פרחים ענקיים. יפה.
הרבה מאד אריזות חג של עלית ואסם פזורות ברחבי החנות ובמיוחד מעל המקררים הנמוכים.

המעדנייה קושטה בבלונים.
במעברים הרחבים הוצגו במות: במות יינות של בנימינה, ירדן, ברקן וכרמל. במה של מגוון אריזות דבש של יד מרדכי. ובמה ענקית ומרשימה מאד של פררו רושה.

ליד המדרגות הנעות ממוקמת פינת המתנות והמתוקים. לכבוד החג הוצגו בפינה הזו מתנות לחג: מארזי סבונים ומיני קוסמטיקה, יין, מארזי ממתקים ושוקולדים.

ומוצר שלא ציפיתי למצוא שם… מארז מתנה של דאודורנט ספריי וג'ל רחצה בטעם שוקולד של  AXE. נחמד.
בכניסה לקומה השנייה של החנות (כלי מטבח, הלבשה תחתונה וכד') הוצבו שלושה שולחנות ערוכים בחגיגיות, שגם בהחלט השרו אווירת חג.

חנות הירקות בסניף היתה צבעונית במיוחד. מהכניסה אפשר היה להבחין בשני מערומים גדולים של רימונים.
בהחלט תחושת חג בחצי חינם.

ולסיכום,
למארזי המתנה (שוקולדים, יין, קפה) יש מקום של כבוד ביצירת אווירה חגיגית ברשתות. ואין ספק ששולחן חג חגיגי, מוסיף מאד לאווירת החג.
פרט לנ"ל, לא הבחנתי במאפיינים חגיגיים מיוחדים.
או שיש עוד הרבה מה ללמוד או שאנחנו כבר כל כך רגילים לחגים (כי הרי יש לנו מהם בשפע) שזה לא נראה ממש חשוב.

שנה טובה !!
לימור

הפעם אני בענייני מתוקים: שוקולד וגלידה.
נתחיל עם השוקולד,
שוב מחקר שמצא ששוקולד טוב לנו, חדשות מצוינות לא?
מחקר אמריקאי-שבדי שנערך בשיתוף מספר מוסדות*, מצא קשר בין אכילת שוקולד לפחות פעמיים בשבוע, ובין הקטנת הסיכון למוות בשל מחלת לב.
התועלת הבריאותית שבאכילת שוקולד עשיר בנוגדי חמצון, קיבלה הכרה רבה בשנים האחרונות, וכך גם הקקאו.

יצרני השוקולד בדרך כלל מבדלים בין שוקולד מריר ובין שוקולד חלב רגיל. במחקר הנ"ל החוקרים לא הבדילו בין סוגי השוקולד השונים.
חשוב לציין כי הגדרת תכולת השוקולד אינה זהה בין המדינות. באיחוד האירופי למשל, שוקולד חלב צריך להכיל מינימום 25% מוצקי קקאו, ושוקולד מריר צריך להכיל מינימום 35% מוצקי קקאו. בעוד שבארה"ב שוקולד חלב צריך להכיל מינימום 10% מוצקי קקאו ושוקולד מריר צריך להכיל מינימום 15% מוצקי קקאו.
בשבדיה, 90% מצריכת השוקולד היא של שוקולד חלב, כאשר שוקולד חלב בשבדיה מכיל 30% מוצקי קקאו (דבר שצריך לקחת בחשבון כשמתייחסים לתוצאות המחקר).
זהו המחקר הראשון שהעריך את ההשפעה האפשרית של צריכת שוקולד על גברים ונשים שלקו בהתקף לב. במחקר השתתפו 1,691 חולים לא סוכרתיים שאושפזו בבית החולים בשל התקף לב. החוקרים עקבו אחר מצבם הרפואי של החולים במשך 8 שנים, ומצאו קשר בין צריכת השוקולד ובין אחוז התמותה עקב מחלת לב:
צריכת שוקולד פעם בחודש או פחות – 27% ירידה בתמותה בשל מחלת לב.
צריכת שוקולד פעם בשבוע – 44% ירידה בתמותה בשל מחלת לב.
צריכת שוקולד יותר מפעם אחת בשבוע – 66% ירידה בתמותה בשל מחלת לב.
אבל… לפני שאתם אצים רצים לאכול שוקולד כי בריאותכם חשובה לכם (כמובן), קחו בחשבון שלמרות הממצאים, החוקרים מציינים שיש צורך במחקרים נוספים בנושא.
* את המחקר ערכו: Karolinska Institute, Beth Israel Deaconess Medical Center
The National Board of Health and Welfare (Stockholm),
Uppsala University

ומשוקולד לגלידה, גלידה חמה
הטיימס הלונדוני פרסם החודש כי יוניליוור עורכת מחקר בשיתוף אוניברסיטת קיימבריג' במטרה לפתח גלידה חמה.
הגלידה שאנו מכירים כיום, חייבת להישמר קפואה במהלך העברתה ממקום למקום ובזמן אחסונה. הגלידה החמה שהם שוקדים על פיתוחה (כך אומרת השמועה),היא גלידה שניתן לשמרה בטמפרטורת החדר. כשהצרכן יגיע לביתו,הוא יוכל להכניסה למקרר ולהקפיאה. גלידה כזו עשויה לתרום רבות לחיסכון באנרגיה ולהקטנת פליטת הפחמן.
יוניליוור מכחישה את הידיעות בדבר הפיתוח.

תערוכות וכנסים
drinktec – יריד עולמי בנושא טכנולוגיות משקאות ומזון נוזלי. יתקיים במינכן ב 14-19 בספטמבר. סרטון אודות התערוכה

בשנים האחרונות משווקי משקאות האנרגיה מזרימים לעורקנו קפאין בכמויות לא קטנות, בטענה שהם משפרים את מהירות התגובה והביצוע, מעוררים וממריצים.  והשוק מגיב בחיוב. שוק משקאות האנרגיה בארץ למשל, צמח ב- 40% בשנה.
עם זאת, נראה כי בתקופה האחרונה החל להתעורר צורך (בעיקר בצפון אמריקה) דווקא במשקאות מרגיעים, שיאטו את הקצב ויורידו את רף המתח והלחץ.
היכן שיש צורך, יש גם מי שימלא אותו. אט אט מתחילים לצוץ משקאות אנטי-אנרגיה, כלומר משקאות שייעודם להרגיע ולא להמריץ.
מרבית משקאות האנטי-אנרגיה, מבוססים על שילובים שונים של הרכיבים הבאים:
Melatonin – הורמון המצוי במוח באופן טבעי ושולט על מחזור השינה של האדם.
Valerian Root – עשב מרפא בעל תכונות מרגיעות. עוזר בהפגת חרדות, חוסר מנוחה, נדודי שינה, מתח וכאב. אינו ממכר.
Rose Hips – עשב מרפא המשמש לטיפול במתח ולחץ. נצרך כתה או כשמן.
Theanine – חומצת אמינו המופקת מעלי תה.
כמה דוגמאות:
Slow Cow
משקה קנדי המציע רגיעה מיידית, ריכוז ו"חוויית דיקור סיני"
בכל פחית. מכיל  Theanine, Valerian, קמומיל ופסיפלורה.
בנוסף לכך שהוא מציע אפקט מנוגד לזה של משקה אנרגיה, לוגו
החברה הוא פר הנראה נינוח במיוחד ואף ישן. דבר שלא שעשע במיוחד את רדבול בעלת לוגו הפר הנמרץ.

Drank
משקה מוגז סגול, הגורם לתחושת רוגע כללית פיזית ומנטלית.
סלוגן  המותג הוא:" Slow your roll".
מכיל: Melatonin, Valerian Root, Rose Hips.
מקור שם המותג הוא בביטוי סלנג של קהילת ההיפ-הופ:
"Purple  Drank", שהוא משקה שנוצר מערבוב סירופ לשיעול, ספרייט
וסוכריות. מיותר לציין שהוא מאד פופולרי בקרב אנשי ההיפ-הופ…

Purple Staff
הושק לפני כשנה בארה"ב. נמכר בעיקר בארה"ב וניו-זילנד.
ממותג כסם חיים מרגיע -"calming elixir" ובעל מספר טעמים:
Sippin Citrus, Berry Calming, Classic Grape, Lean Apple.
מכיל valerian root, rosehip, L-theanine.

Mary Jane's Relaxing Soda
בשונה מהמשקאות הנ"ל המכילים את הרכיבים שהזכרתי בתחילה.
Mary Jane's מכיל תמצית Kava המסייעת לרגיעה ולצלילות הדעת.
Kava הוא צמח שמקורו במערב הפסיפיק. במשך אלפי שנים נהגו
לשתות משקה שהופק משורשיו, באירועים רשמיים בלבד. (יש להבחין
בינו לבין Cava – המרענן האלכוהולי שכבש את הארץ השנה).
כמו כן, הוא מכיל תמצית פרח התשוקה: צמח מרפא המשמש לטיפול
בחרדות ונדודי שינה.
למשקה אפקט דומה לזה של משקה אלכוהול אך ללא תופעות הלוואי הנלוות למי שצורך ממנו הרבה. השפעתו מורגשת 10-30 דקות לאחר שתייתו, כשהאפקט נשאר למשך שעה-שעתיים.

כל רכיבי המשקאות חוקיים ולגיטימיים (כך לפחות נטען) ואינם מכילים קפאין כלל.
המשקאות  יכולים להתאים לספא, טיסות, בתי מלון ולכל מקום אליו מגיעים במטרה להרגע, או סתם בבית אחרי יום עבודה מתיש.
בינתיים נראה שהמשקאות משווקים לדור הצעיר וה"מגניב". לא בטוחה שזה קהל היעד המתאים…
לא בטוחה גם שמשקאות האנטי-אנרגיה יתפסו את מקום משקאות האנרגיה. בכל אופן זו נישה חדשה שכדאי לשים לב אליה.

המיתון מראה סימני התאוששות או שמא הוא עדיין כאן?  זו השאלה שרבים וטובים תוהים לגבי התשובה לה.   
אזרחי קנדה למשל בוודאי מרגישים מבולבלים. באותו שבוע שר המסחר שלהם כתב בטור אישי כי המיתון הסתיים. בעוד ששר האוצר שלהם אמר שהכלכלה התייצבה, שישנם סימני התאוששות אבל שהמיתון עדיין כאן. בארה"ב וגם אצלנו מתחילים לדבר על סימני התאוששות המיתון.

מה לגבי תחום המזון?
תחום המזון היה האחרון שנפגע מהמיתון ולכן יש הטוענים שהוא יהיה גם האחרון שיצא ממנו. מזון הוא צורך. הצרכנים לא ויתרו עליו (ולא יוותרו עליו), הם פשוט שינו את הרגלי הצריכה שלהם, התנהגותם והעדפותיהם.
הם עברו לקנות מוצרים זולים יותר והתפשרו על איכותם. הם מעדיפים לעשות דברים בעצמם ולקצץ בהוצאות ככל האפשר.
בארה"ב למשל, לאחר שנים של סטגנציה, נראה גידול של 5.3% במכירת הנקניקיות.
נרשמה עליה במכירת נעלי הריצה, צרכנים מעדיפים לרוץ בפארק ולא להירשם לחדר כושר.
טרנד ה- Grow your own תפס תאוצה. ישנה עליה במכירת זרעי פירות וירקות. צרכנים מעדיפים לגדל בעצמם פירות וירקות לצריכה אישית, חלקם אף שוכרים חלקות אדמה לגידולם.
תחום האכילה מחוץ לבית נפגע מאד גם הוא.
האכילה מחוץ לבית התמעטה מאד בקרב בני 50+ באירופה. בני הגילאים הללו צורכים יותר אוכל ביתי מבושל מאשר האחרים.
במשבר הנוכחי נרשם גידול של 17.8% במכירת מזון לבעלי הכנסה נמוכה. כלומר, גידול ברווחי רשתות המזון המהיר בארה"ב.
לעומת זאת באיטליה, הצרכנים לא עברו לצריכת מזון זול יותר מחוץ לבית. הם צמצמו את מספר הפעמים בהן יצאו למסעדה יקרה. במקום מספר פעמים בחודש, פעם אחת.
בברזיל, מסעדות "קילו" נהנות מהצלחה רבה. מסעדת קילו היא מסעדה בה הסועד יכול למלא את צלחתו מכל טוב, והתשלום הוא על פי משקל הצלחת.
על פי יורומוניטור, תחום שירותי המזון לא יתאושש משמעותית עד 2010. התאוששות משמעותית צפויה ב-2011 – 2012, תלוי במדינה ובהתאוששותה מהמשבר.

ביוני השנה, התקיים המפגש השנתי של המכון לטכנולוגיות מזון (IFT).
בכנס, שנמשך 5 ימים, נדונו נושאים הרלוונטים לתחום המזון ובהם גם המשבר כמובן: Jeffrey Alan Rosenswieg, כלכלן מאוניברסיטת Emory, ציין כי השווקים שיראו גידולים בשנה-שנתיים הבאות, בנוסף לארה"ב, יהיו הודו, ברזיל, רוסיה ומקסיקו. הוא גילה אופטימיות לגבי תעשיית המזון, שכן לטענתו אוכלוסיית העולם תגדל בשיעור של 75 מיליון איש בשנה, ב- 25 השנים הבאות. ומזון הוא הרי מצרך הכרחי….
Todd Buckholz, לשעבר יועץ כלכלי בבית הלבן, חוזה כי כבר בסתיו הקרוב תחל התאוששות כלכלית בארה"ב. לדבריו חברות המזון יכולות להרוויח מהמשבר במידה והן תדענה לנצל בצורה טובה את תעריפי הפרסום הנמוכים ולהתכונן להתאוששות ממנו. הוא ציין לדוגמא את Kellogg שלא הקטינה פעילות הפרסום שלה בתקופת המשבר והראתה גידול של 33% בשנה הראשונה שלו. כמו כן, לטענתו, על חברות להתייחס לשותפים העסקיים שלהן, כאל שותפים לדרך ולא כאל אויבים, דבר היכול לחזק אותן. Buckholtz טען כי הגישה הנבונה היא להבין שאוכלוסיות בעולם משתנות, וכי ריבוי התרבויות והגלובליזציה מספקים הזדמנויות רבות, יש רק צורך לזהות את השינויים בהעדפות הצרכנים ולנצל אותן.

איך אתה מתאים את המוצר / שירות שלך לצרכי לקוחותיך?
איך אתה מתכונן להתאוששות מהמיתון?

לפני מספר ימים חשפה ענקית הקמעונאות, וולמארט, את תכניתה לפתח אינדקס
גלובלי שידרג ספקים ומוצרים על פי תרומתם לשמירה על איכות הסביבה.
מטרת התכנית, שהשלמתה תארך מספר שנים, לדרג כל מוצר שיימכר ברשת דירוג "ירוק", על מנת שהצרכנים יקבלו מידע באופן ברור ונוח יותר לגבי רמת ידידותיות  המוצרים שהם רוכשים לסביבה.

השלב הראשון בתכנית הוא שאלון בן 15 שאלות, עליהן יתבקשו לענות כל הספקים, בתחומים: אנרגיה ואקלים, יעילות וניצול חומרים, משאבים טבעיים וקהילה.
למשל:
- האם מדדת את רמת גזי החממה שמפעליך פולטים?
- מה סך הפסולת המוצקה שמפעלך מפיק?
- מה סך כמות המים בה אתה עושה שימוש לייצור מוצריך?
- האם יש לך מטרות ויעדים מוגדרים להפחתת הפסולת המוצקה שמפעלך מפיק?
- האם אתה יודע מה מיקומם המדויק של כל מפעליך?
- האם אתה משקיע בפעילויות לקידום חברתי בקהילות בהן אתה פועל?
הספקים המובילים של וולמארט בארה"ב יתבקשו לענות על השאלון עד אוקטובר השנה. לספקים מחוץ לארה"ב יקבעו מועדים בנפרד.

השלב השני הוא הקמת קונסורציום בו יהיו חברים אוניברסיטאות, ספקים, קמעונאים,
ארגונים לא ממשלתיים ומשרדי ממשלה. מטרת הקונסורציום היא פיתוח מאגר מידע גלובלי שיכיל מידע לגבי מחזור החיים של כל המוצרים. וולמארט תממן את ראשית  הקמת המאגר, אך לא תיצור אותו בעצמה ולא תהיה בעליו.

בשלב הסופי יהיה אינדקס בו ידורגו הספקים והמוצרים על פי רמת מחויבותם ופעילותם בתחום האקולוגיה, איכות הסביבה והקהילה – Eco rating.
הצרכנים יוכלו להעזר באינדקס על מנת להחליט ביתר קלות אילו מוצרים/חברות רלוונטים להם יותר ואילו פחות, במידה ואיכות הסביבה חשובה להם.
עדיין לא הוחלט כיצד המידע יועבר לצרכנים: קוד, צבע או תווית.

איך זה ישפיע על הספקים של וולמארט?
לוולמארט יש כיום למעלה מ- 10,000 ספקים, והללו יתבקשו לספק לה את המידע שהיא מבקשת על פעילותם, על מנת שניתן יהיה לדרג אותם ואת מוצריהם.
הרשת גדולה וחזקה דיה כדי לגרום לספקים לשנות את התנהלותם ולהתאימה אליה.
על פי דיווחים בתקשורת האמריקאית לא יהיו ספקים שהרשת תהיה מוכנה לפטור מהנ"ל.

על פניו יצירת אינדקס שכזה תקל על הצרכנים בבחירת מוצרים הרלוונטים להם. במקרים רבים תוויות המוצרים מטעות ויש צורך בלימוד המוצרים כדי להבין עד כמה הם ידידותיים לסביבה, אורגנים וכד'. אינדקס כזה יכול בהחלט להקל על הצרכנים.
מצד שני, התכנית מחלישה את הספקים. וולמארט מחייבת אותם לספק לה מידע על פעילותם ויש סבירות שתרצה לשנות את התנהלותם במידה וזו לא תתאים להתנהלות שהיא מעוניינת בה, היא תדרג (בשיתוף גורמים נוספים) את המוצרים והחברות. ובמידה וחברה/מוצר לא יעמדו בסטנדרטים שלה, היא תוכל להורידם מהמדפים.
כמו כן, וולמארט טוענת שהשלמת התכנית תארך מספר שנים. מה שגורם לי לתהות אם לא מדובר בעניין  יחצ"ני שמטרתו לשפר את דעת הצרכנים על וולמארט??
Time will tell…

מיתון מיתון מיתון
כמעט בכל כנס/ועידה "מיתון" מוזכר לפחות בכל משפט שלישי ולרוב בהקשר שלילי. אבל… מסתבר שפה ושם אפשר להבחין גם בכאלה שהמיתון דווקא משפיע עליהם לטובה.
לקטגוריית המותג הפרטי למשל, מיתון זה טוב.
סקר שנערך ביוני השנה עבור PLMA, איגוד יצרני המותגים הפרטיים האמריקאי, מצא כי ככל שהצרכנים הרגישו יותר את המשבר הכלכלי, כך הם קנו יותר מותגים פרטיים.
למעלה מ- 90% מהנשאלים, טענו כי סביר להניח שהם ימשיכו לקנות מותגים פרטיים גם בחלוף המשבר.
כמעט 50% מהנשאלים היו רוצים לראות עוד מותגים פרטיים על המדף.
35% מהנשאלים רכשו מותג פרטי בפעם הראשונה היכן שלפני כן נהגו לרכוש מותגים אחרים באותה הקטגוריה.
ל- 74% מהנשאלים חשובה איכות המותג הפרטי, בדיוק כפי שחשוב להם מחירו.
על פי נתוני PLMA:
במיתון בשנים 2001-2003, נתח השוק של המותג הפרטי צמח מ- 20% ל- 21.8%.
במיתון בשנים 1990-1991, נתח השוק צמח מ- 17.6% ל- 20%.
נמצא שצרכנים המשיכו לקנות מותגים פרטיים גם לאחר תקופת המיתון.
עם זאת, במיתון בשנים 1980-1982 המצב היה שונה. בתקופה הנ"ל נתח השוק של המותגים הפרטיים צמח בהתמדה. הקמעונאים הציעו מוצרים בסיסיים שהכילו רכיבי מזון זולים ונמכרו באריזות שחור-לבן. אך משנראה שהמשבר חלף, הצרכנים חזרו לקנות את המותגים שקנו לפני כן, מכיוון שלא היו מרוצים מאיכות המותגים הפרטיים.
מסיבה זו, במיתון בשנים הללו צמיחת המותג הפרטי היתה לטווח קצר בלבד.
כך שאין ספק שאיכות המותגים הפרטיים חשובה להמשך קנייתם ע"י הצרכנים ולהגדלת נתח השוק. מיתון זו הזדמנות לבעלי המותגים הפרטיים לרכוש את נאמנותם של הצרכנים עכשיו על מנת שימשיכו לצרוך גם אח"כ.

המיתון טוב גם לירקות ופירות מאותגרים אסטטית.
במשך 20 השנה האחרונות ועד ממש לאחרונה, ירקות ופירות לא אסטטיים לא זכו להגיע למדפי הסופרים וחנויות הירקות. ירקות ופירות שלא עמדו בסטנדרטים מסויימים כגון צבע, גודל, צורה הושלכו לפח. הרי אף אחד לא היה רוצה לחזור הביתה מקניות עם ירקות שנראים ככה:

ב- 1 ביולי השנה, נכנסה לתוקפה החלטה של האיחוד האירופי לבטל לחלוטין את האיסור למכור ירקות ופירות שלא עמדו בסטנדרטים הללו.
כלומר ירקות ופירות הנקיים מחרקים, טפילים, מחלות, ריקבון ובעלי תווית המציינת את מקורם, יכולים להמכר ע"י הקמעונאים, במחיר מתאים כמובן.
הסטנדרטים שהיו נהוגים עד כה, ימשיכו להיות תקפים לגבי כ- 10 הירקות והפירות הפופולריים ביותר כגון תפוחים, פירות הדר ועגבניות.
החלטה זו תקטין את כמות הירקות והפירות המושלכים לפח, תאפשר לחקלאים להגדיל את ההיצע לצרכנים וע"י כך למכור יותר. כמו כן, היא תאפשר לצרכנים לרכוש ירקות ופירות שיהיו אמנם פחות אסטטיים אבל יותר זולים.

פסטיבל טעם העיר החל לפני כ- 14 שנה בת"א, כאירוע קולינרי בו הציעו מיטב המסעדות מנות טעימה מעניינות מתפריטן, במחירים זולים יחסית.
הפעם הראשונה שבקרתי בו היתה לפני 5 שנים (כן, קצת באיחור, מודה).
מנה אחת היתה לי כל כך טעימה שלא הפסקתי לדבר עליה שבוע. מאז בקרתי בו עוד כמה פעמים ובכל פעם המנות עשו עלי פחות ופחות רושם, אבל דיי התפעלתי מהמתחמים המושקעים במקום.
השנה טעם העיר הצפין לחיפה. זה לא האירוע הראשון המזוהה עם ת"א, שהצפין לחיפה. ב- 2006 פסטיבל גולדסטאר הצפין לחיפה לאות הזדהות עם תושבי הצפון שספגו טילים בזמן המלחמה. ב- 2007 הפסטיבל התקיים גם בחיפה וגם בת"א ובשנה שעברה שוב רק בחיפה.
אז למה טעם העיר הצפין השנה? כנראה שזה לא קשור למלחמה, במלחמה האחרונה דווקא אנשי הדרום ספגו טילים. לתחושתי זה קשור בצורה כזו או אחרת למימון ולמיתון. אבל זו רק השערה שלי ויכול להיות שאני טועה. ואם אני טועה, אשמח אם מישהו יתקן אותי.
אז לא ממש רציתי להצפין לטעם העיר. לנסוע במיוחד לחיפה כדי לאכול כמה קבבונים ב- 15 ש"ח, בחום, לחות וצפיפות? לא נשמע לי תענוג.
אבל מסתבר שאני קלה לשכנוע. אז נסעתי, אבל ברכבת. הפסטיבל התקיים בחוף הסטודנטים, ממש כמה דקות הליכה מתחנת הרכבת, כך שמהבחינה הזו היה דיי נוח.
מייד בכניסה למתחם הפסטיבל, קיבלו את פניי שתי דיילות עם יוגורט חדש של יופלה. מציעים לי, אז שלא אטעם? טעמתי, נחמד מאד. שני דוכנים הוצבו משני צידי הכניסה, כך שהסיכוי של המבקרים לפספס אותם היה קטן למדי.
בהמשך במרכז, מתחם בצורת בר של משקה האנרגיה בלו.
אחריו, מתחם של קוקה קולה זירו. על במת המתחם קיפצצו זאטוטים ולידם עמד בחור בחולצת שופט כדורגל (זו האסוסיאציה שעלתה לי מייד לראש) שהכריז כל כמה שניות על המותג שהוא מפרסם.
בהמשך, דוכן קטן למדי של במבה במילוי נוגט, שנראה שדווקא זכה להצלחה.
אחריו בר גדול לממכר בירה של החברה המרכזית למשקאות, שנראה שגם הוא זכה להצלחה. טוב נו, הוא היה מתחם הבירה היחיד בפסטיבל…
האמת היא שרוב המתחמים הגדולים היו של החברה המרכזית למשקאות: נביעות, קרלסברג, אל-נמרוד, קוקה קולה זירו.
השאר היו דוכנים של מסעדות ומותגים קטנים שאת שמם אני לא ממש זוכרת.
הייתי רעבה אז טעמתי פה ושם. מבחינת הטעם היה סביר. מבחינת המחיר – יקר מדי לגודל המנה ולרושם שהיא השאירה עלי. אם חשבתי ששני קבבונים יעלו 15 ש"ח. אז טעיתי. שני קבבונים עלו 25 ש"ח. מבחינת העלות, 4-5 מנות כאלה יכולות להיות שוות ערך לארוחה במסעדה ממוזגת ונוחה. בעבר מנות הטעימה היו של מסעדות יוקרה, כיום (בלי שום כוונה לפגוע) מנות הטעימה אינן כאלה.
ליד שער הכניסה/יציאה (תלוי מאיזה כיוון אתם באים) היה מתחם ובו דוכנים של תבלינים ומכשירים לקיצוץ ירקות. האסוסיאציה שעלתה כאן למוחי היתה של שוק הכרמל.
הייתי שם פחות משעה.
המתחם קטן בהשוואה לזה בת"א, לא היו הופעות/אטרקציות שעניינו אותי. לא היה מה שיגרום לי לרצות להישאר שם יותר.
יכול להיות שאני כבר לא קהל היעד של טעם העיר, יכול להיות שהמארגנים מעדיפים לפנות לקהל מסוים כזה ולא לאחר. אין ספק שאופיו של הפסטיבל השתנה ומשתנה ככל שחולפות השנים.
זוהי חוות דעתי והתרשמותי מהאירוע, יכול להיות שיהיו כאלה שדווקא ייהנו ממנו מאד.
למי שמגיע מהמרכז, עשו לעצמכם טובה תחסכו את הנסיעה והפקקים, קחו רכבת.